יום שני, 30 בינואר 2012

יום הולדת ראשון

התינוק שלי בן שנה. זהו, לא תינוק יותר אלא ילד מתוק שמקשקש, צוחק, מצחיק, אוכל, שותה, זוחל, יושב, הולך ורץ... כמה דברים הוא למד בשנה אחת! חגגנו בחדר הארועים בבנין שלנו עם כל חברינו המקומיים ועם עוגת יום הולדת כמיטב המסורת. איילי היה ממש מופתע כששרו לו "היום יום הולדת" - רק אז לדעתי הוא הבין שכל הארוע הזה לכבודו.
מזל טוב מקסים שלי.

עוגה, נרות ושירים:





טעימה ראשונה של שוקולד והוא לא התרשם.

משחק עם מיכל:

הילדים נראים מבוהלים ממה שהם רואים בטלויזיה:

ובבית, מתרשם מהצעצועים החדשים שלו:
Print Friendly and PDF

ארוע אמזון מס' 2

אמזון עורכת שני ארועים גדולים בשנה. הארוע המרכזי הוא יום שלם של פעילות לכל המשפחה, מתישהו בקיץ. הארוע השני הוא מסיבת (אחרי) החגים בסוף ינואר. בשנה שעברה פספסנו את המסיבה כי היו לנו דברים יותר חשובים לעשות (ראו את הפוסט הבא) אבל השנה הגענו. 

בשתי מילים: היה מקסים. 
בקצת יותר מילים: הארוע נערך בקומת ה-VIP באצטדיון הפוטבול של סיאטל. הקומה (בעצם שתי קומות) מקיפה את כל האצטדיון, מה שאומר שהיא ענקית ויכולה בקלות להכיל את כל עובדי אמזון עם בני זוגם בלי תחושת צפיפות ומחנק. הארוע היה בסימן קרקס, וילונות קטיפה אדומים ושלטי קרקס היו תלויים בכל מקום ונערכו מופעי קרקס במהלך הערב, בהם השתתף אפילו עובד אמזון שהיה מ ע ו ל ה! היו גם שני מופעים בארוע - להקה סיאטלית מקומית ששלושה מחבריה עובדים בקינדל ואמיר מכיר אותם טוב, והמופע המרכזי של להקת Young the Giant האהובה. 
מחכים למסיבה של השנה הבאה...

ככה האצטדיון נראה מקומת המיוחסים. לא רע.

אחד משלטי הקרקס שקישטו את המקום:

Out Like Pluto:

מופעי קרקס:

והמופע המרכזי של Young the Giant (אם אתם לא מכירים, תקשיבו לזה ולזה):
Print Friendly and PDF

יום רביעי, 25 בינואר 2012

שבוע לבן

במשך כמעט שבוע ירד לנו שלג.

זה התחיל בשבת עם שלג קל ונעים, כשהשמש מציצה לפרקים.

בראשון כבר ירד שלג כבד במשך כל היום. אמיר ואני הלכנו לתאטרון בצהרים (אייל נשאר עם חברים בבית) - מזל שהכל במרחק הליכה - צעדנו כמו כולם בשלג, אף אחד לא נסע בכבישים כי לא מפנים את השלג בעיר הזאת, פשוט מחכים שהוא ימס. 



בשני לא ירד שלג אבל המדרכות והכבישים נשארו לבנים לבנים. בשלישי כבר היה הרבה פחות שלג על המדרכות ואפילו יצאתי עם אייל בעגלה לסיבוב בעיר.

ברביעי שוב הכל הושבת לחלוטין. לחלוטין! נפש חיה לא היתה בחוץ. גם אמיר נשאר בבית, ושלג כבד ירד כל היום. החזאים אמרו שבלילה הכל יגמר.



בחמישי בבוקר היתה לאמיר טיסה לקליפורניה. הוא קם בחמש בבוקר וירד למטה למונית שהוא הזמין מבעוד מועד. המונית לא הגיעה. כשהוא התקשר לחברת המוניות אמרו לו שהיא תגיע באיחור של שעה וחצי. במקום להבין את הרמז, אמיר לקח את הטרולי ויצא ברגל לכיוון הרכבת (מרחק 15 דקות הליכה כשאין שלג), תוך כדי שהוא מתקשר לחברות מוניות אחרות. בסוף הוא מצא מונית שאספה אותו ולקחה אותו לשדה התעופה. בשדה הכל נראה מבטיח, אמיר עבר את הבדיקות הבטחוניות, אכל ארוחת בוקר והלך לשער העליה למטוס. כעבור מספר דקות השלט התחלף והודיע שהטיסה בוטלה. כשהוא גילה שהתור לדלפק של חברת התעופה חוצה את כל השדה, אמיר החליט לוותר ולנסוע בפעם אחרת, אבל זה לא היה הסוף. הוא הלך לתחנת המוניות בשדה התעופה. היו שם עשרה אנשים, אפס מוניות ושלט אחד בו הנוסעים מתבקשים לחלוק מוניות. אחרי רבע שעה בה לא הגיעה אף מונית אמיר עבר לתחנת הרכבת. הרכבת דווקא הגיעה, היה מקום, והוא אפילו נסע בה שתי תחנות, אבל אז הודיעו בכריזה שהיא לא יכולה להמשיך בדרכה בגלל השלג וממליצים לכולם לצאת ולחפש אוטובוס... שני אוטובוסים אחרי זה אמיר הגיע הביתה, רטוב ומתוסכל. השעה היתה 8:15 בבוקר ואייל ואני אפילו עוד לא יצאנו מהמיטות, כי אחרי הכל, זה מה שצריך לעשות כשיורד שלג! 

מפלסת שלג (!!) בחניון מתחת לבית:

לקחנו את אייל לסיבוב בעגלה (לא פשוט לדחוף עגלה בשלג!) לפני שהוא ישתגע מהשהייה הארוכה בבית. ככה זה נראה:


בכל אופן, ביום שישי הכל באמת נגמר. השלג נמס לגמרי רק ביום ראשון, אז כבר קשה היה למצוא הוכחות למה שהיה כאן יומיים קודם. ואל דאגה, גם את הנסיעה לקליפורניה אמיר כבר הספיק להשלים.
Print Friendly and PDF

Seattle LOVE

יש סיכוי שזה לקראת יום האהבה. 
ואולי סתם ונדליזם.


Print Friendly and PDF

כל הדרכים

איילי או-טו-טו הולך. הנה כל האמצעים בהם הוא נעזר:

עם ה-Walker:


עם הבימבה:


ועם אבא בלובי של הבניין שלנו:

Print Friendly and PDF