אם תתנו לי לבחור איפה לגור, אני תמיד אבחר לגור במרכז עיר גדולה. אני אוהבת את הצפיפות, את הרעש, את הרחובות עמוסי האנשים, את מבחר החנויות, הבארים, בתי הקפה והמסעדות, ואת כל מליוני האפשרויות לבילוי שנמצאות ממש בפתח הבית. כשעברנו לסיאטל לפני קצת פחות משלושה חודשים, קיבלנו תזכורת מהירה לכך שחיי עיר חסרים לנו: הדאונטאון הצפוף והקטן, גורדי השחקים, המדרכות העמוסות, חיי הלילה, ואפילו הדירה שלנו ששומעים ממנה את הכביש המהיר בכל שעות היום. אין ספק - אנחנו אנשי עיר.
אז כן, בתור אנשי עיר נקודת הפתיחה שלנו פה היתה טובה (דירה במיקום מצויין עם המון פינוקים, המשרד של אמיר במרחק הליכה), אבל גם בלי קשר לזה, סיאטל לא אכזבה לרגע. היא התברגה די מהר ברשימת הערים שהיינו רוצים לגור בהן, ובמקום ממש גבוה. עקפה את סן פרנסיסקו. עקפה את ניו יורק. אנחנו עוד מתלבטים לגבי תל אביב.
אז הנה רשימה (חלקית) שמנסה לסכם את הסיבות שבגללן אנחנו אוהבים את העיר הזו. ההיי-לייטס. דברים שבשום אופן אסור לפספס אם יוצא לכם לגור פה, או סתם לבקר.
הקיץ המושלם
אין, אין כמו הקיץ פה. מזג האויר מושלם! שמש, שמיים כחולים, 28 מעלות ביום, 20 בלילה, ואין לחות בכלל. אפשר ללבוש קצר וכפכפים כל היום וכל הלילה בלי שיהיה קר ובלי להזיע, אפשר לעשות ספורט בחוץ באמצע היום בלי למות, אפשר לשחות באגם ובים, אפשר לעשות ברביקיו בחוץ, אפשר לשבת בבית קפה ממוזג ולהשקיף על הרחוב. תענוג!
המקומיים מאושרים פה בקיץ ואפשר לראות את זה בהמון דברים. גברים מסתובבים בפארקים במכנסיים קצרים ובלי חולצות; נשים רובצות על הדשא בביקיני, גם אם זה לא בחוף הים; ילדים מתרחצים בכל מזרקה בעיר; כולם יוצאים מהעבודה מוקדם לפחות פעם בשבוע כדי לשבת בבאר בחוץ בשמש ב-happy hour.
אפשר להבין אותם... אומרים שהחורף פה קשה. שלמרות שלא יורד שלג, גשום ומעונן פה תשעה חודשים בשנה. שאנשים נכנסים לדיכאון מחוסר שמש. שהימים קצרים מדי וחשוכים מדי. לא היינו פה בחורף אז קשה לנו לדעת עד כמה המצב באמת גרוע, אבל התחושה שלי היא שהקיץ המושלם מפצה על הכל. אם יצא לנו לגור פה מתישהו בעתיד, אני אזכה לבדוק את התאוריה הזו לעומק, אבל עד אז, אני באמת מאמינה שאני מוכנה לסבול חורף רטוב וחשוך בשביל קיץ כזה.
אטרקציות בעיר
כמו בכל עיר, יש בסיאטל הרבה מה לעשות. הנה רשימה חלקית:
- לבקר בשוק המאד מתוייר Pike Place Market.
- לקחת סיור תת קרקעי לעיר שקבורה מתחת לבניינים של היום.
- לבקר בספריה המרכזית על כל קומותיה.
- לבקר ב-locks ולנסות לראות דגי סלמון קופצים מול הזרם.
- לשוט/לשחות באחד האגמים.
- לקחת מעבורת לאי השכן Bainbridge Island ולטייל בשוק האיכרים שבו.
- לעלות לתצפית על העיר מה-space needle או מקולומביה סנטר (הבניין של אמזון).
- לבקר ב-Capitol Hill, סתם כי היא שכונה מקסימה.
ואפשר גם לקחת סיור ב-Ducks, שמקיף את כל האטרקציות של העיר בכמה שעות, תוך הפעלה של שירה וריקודים, בתוך אוטובוס שיכול גם לשוט! זה משהו שעוד לא עשינו, אבל אולי פעם נעשה...
אוכל ושתייה
הגענו לחלק האהוב עלי ביותר. על הקפה בעיר כבר שמעתם רבות, אז לא אחזור על עצמי כאן, אבל על המסעדות עוד לא ממש סיפרתי...ויש מה לספר. המסעדות פה יפהפיות, מעוצבות, ומגישות אוכל טעים במנות קטנות ויקרות. כמו בתל אביב :)
מה שכן, כמעט כל מסעדה בעיר מציעה happy hour שווה, בדרך כלל בין ארבע לשש כל יום (גם בסופ"ש), בו ההנחה היא על האוכל ולא על השתייה. רעיון מעולה, לא? בכל מקרה כולם מזמינים שתייה, אז למה לא לדרבן אותם להזמין גם אוכל? עלי זה עובד.
רשימה חלקית של מקומות שנהנינו בהם:
- The Pink Door - אוכל טעים, והמרפסת במקום הכי שווה בסיאטל.
- Salty's - יקר, יקר ומפואר. מצויין לארועים מיוחדים.
- Long - מסעדה ויאטנמית מצויינת, מרטיני מעולה, וסלט פפאיה ירוקה קרוב למושלם.
- Umi Sake House - מסעדה יפנית עם מבחר מרשים של סאקי וסושי מצויין.
- The Brooklyn - אויסטר זה אנחנו. וגם מרטיני.
- Macrina Bakery - בראנץ' טעים באוירה עירונית (משמע: צפוף משהו ויש תור בכניסה).
- Txory - טפאס באר של סנדוויצ'ונים קטנים ומעוצבים בטעם גן עדן.
חוץ ממסעדות יקרות יש גם אוכל רחוב טעים, מסעדות פועלים קטנות, ואפילו סושיות פצפוניות שאפשר לאכול בהן חצי בעמידה.
- Maximus/Minimus - סנדוויץ' חזיר/צמחוני, סלט כרוב וצ'יפס, מוגשים דרך חלון קטן ברכב ענק בצורת חזיר שחונה כל יום במקום אחר. מעולה!
- Falafel King - כן כן, ואפילו ממש טעים!
- Sushi Maki - סושיה פצפונת בה אכלתי את הסושי הגדול ביותר שאכלתי אי פעם.
- Cafe Zum Zum - אין למקום הזה שום קשר לקפה. זו מסעדה הודית זולה וטובה.
- Mae Phim Thai - מסעדת פועלים תאילנדית. עוף בקארי מנצח.
המיקום
סיאטל נמצאת במרחק של שעתיים (פלוס מינוס) מהמון מקומות נפלאים שאפשר לטייל בהם. היפה ביותר הוא כמובן, Mount Rainier, שכתבתי עליו בהרחבה, ונשמח מאד להזדמנות לבקר בו שוב.
הרי אולימפיק נמצאים גם הם לא רחוק, ולמרות שהם פחות מרשימים מ-Rainier, הפארק בו הם נמצאים הוא עצום וצריך כמה ימים כדי לראות את כולו.
לאוהבי מסלולים, המסלול המטפס את Mount Si עד לפסגה תלול ונפלא.
והבונוס הגדול - הקרבה לקנדה. ונקובר נמצאת במרחק שלוש שעות נסיעה, וויקטוריה במרחק של פחות משעת טיסה במטוס ימי... אה, וגם רוב טיולי השיט לאלסקה מתחילים בסיאטל, כך שמתישהו עוד נחזור לעיר הזו, גם אם רק לכמה ימים בדרך...
היי שלום סיאטל, היה לנו כיף, נשמח לשוב!
אז כן, בתור אנשי עיר נקודת הפתיחה שלנו פה היתה טובה (דירה במיקום מצויין עם המון פינוקים, המשרד של אמיר במרחק הליכה), אבל גם בלי קשר לזה, סיאטל לא אכזבה לרגע. היא התברגה די מהר ברשימת הערים שהיינו רוצים לגור בהן, ובמקום ממש גבוה. עקפה את סן פרנסיסקו. עקפה את ניו יורק. אנחנו עוד מתלבטים לגבי תל אביב.
אז הנה רשימה (חלקית) שמנסה לסכם את הסיבות שבגללן אנחנו אוהבים את העיר הזו. ההיי-לייטס. דברים שבשום אופן אסור לפספס אם יוצא לכם לגור פה, או סתם לבקר.
הקיץ המושלם
אין, אין כמו הקיץ פה. מזג האויר מושלם! שמש, שמיים כחולים, 28 מעלות ביום, 20 בלילה, ואין לחות בכלל. אפשר ללבוש קצר וכפכפים כל היום וכל הלילה בלי שיהיה קר ובלי להזיע, אפשר לעשות ספורט בחוץ באמצע היום בלי למות, אפשר לשחות באגם ובים, אפשר לעשות ברביקיו בחוץ, אפשר לשבת בבית קפה ממוזג ולהשקיף על הרחוב. תענוג!
המקומיים מאושרים פה בקיץ ואפשר לראות את זה בהמון דברים. גברים מסתובבים בפארקים במכנסיים קצרים ובלי חולצות; נשים רובצות על הדשא בביקיני, גם אם זה לא בחוף הים; ילדים מתרחצים בכל מזרקה בעיר; כולם יוצאים מהעבודה מוקדם לפחות פעם בשבוע כדי לשבת בבאר בחוץ בשמש ב-happy hour.
אפשר להבין אותם... אומרים שהחורף פה קשה. שלמרות שלא יורד שלג, גשום ומעונן פה תשעה חודשים בשנה. שאנשים נכנסים לדיכאון מחוסר שמש. שהימים קצרים מדי וחשוכים מדי. לא היינו פה בחורף אז קשה לנו לדעת עד כמה המצב באמת גרוע, אבל התחושה שלי היא שהקיץ המושלם מפצה על הכל. אם יצא לנו לגור פה מתישהו בעתיד, אני אזכה לבדוק את התאוריה הזו לעומק, אבל עד אז, אני באמת מאמינה שאני מוכנה לסבול חורף רטוב וחשוך בשביל קיץ כזה.
אטרקציות בעיר
כמו בכל עיר, יש בסיאטל הרבה מה לעשות. הנה רשימה חלקית:
- לבקר בשוק המאד מתוייר Pike Place Market.
- לקחת סיור תת קרקעי לעיר שקבורה מתחת לבניינים של היום.
- לבקר בספריה המרכזית על כל קומותיה.
- לבקר ב-locks ולנסות לראות דגי סלמון קופצים מול הזרם.
- לשוט/לשחות באחד האגמים.
- לקחת מעבורת לאי השכן Bainbridge Island ולטייל בשוק האיכרים שבו.
- לעלות לתצפית על העיר מה-space needle או מקולומביה סנטר (הבניין של אמזון).
- לבקר ב-Capitol Hill, סתם כי היא שכונה מקסימה.
ואפשר גם לקחת סיור ב-Ducks, שמקיף את כל האטרקציות של העיר בכמה שעות, תוך הפעלה של שירה וריקודים, בתוך אוטובוס שיכול גם לשוט! זה משהו שעוד לא עשינו, אבל אולי פעם נעשה...
אוכל ושתייה
הגענו לחלק האהוב עלי ביותר. על הקפה בעיר כבר שמעתם רבות, אז לא אחזור על עצמי כאן, אבל על המסעדות עוד לא ממש סיפרתי...ויש מה לספר. המסעדות פה יפהפיות, מעוצבות, ומגישות אוכל טעים במנות קטנות ויקרות. כמו בתל אביב :)
מה שכן, כמעט כל מסעדה בעיר מציעה happy hour שווה, בדרך כלל בין ארבע לשש כל יום (גם בסופ"ש), בו ההנחה היא על האוכל ולא על השתייה. רעיון מעולה, לא? בכל מקרה כולם מזמינים שתייה, אז למה לא לדרבן אותם להזמין גם אוכל? עלי זה עובד.
רשימה חלקית של מקומות שנהנינו בהם:
- The Pink Door - אוכל טעים, והמרפסת במקום הכי שווה בסיאטל.
- Salty's - יקר, יקר ומפואר. מצויין לארועים מיוחדים.
- Long - מסעדה ויאטנמית מצויינת, מרטיני מעולה, וסלט פפאיה ירוקה קרוב למושלם.
- Umi Sake House - מסעדה יפנית עם מבחר מרשים של סאקי וסושי מצויין.
- The Brooklyn - אויסטר זה אנחנו. וגם מרטיני.
- Macrina Bakery - בראנץ' טעים באוירה עירונית (משמע: צפוף משהו ויש תור בכניסה).
- Txory - טפאס באר של סנדוויצ'ונים קטנים ומעוצבים בטעם גן עדן.
חוץ ממסעדות יקרות יש גם אוכל רחוב טעים, מסעדות פועלים קטנות, ואפילו סושיות פצפוניות שאפשר לאכול בהן חצי בעמידה.
- Maximus/Minimus - סנדוויץ' חזיר/צמחוני, סלט כרוב וצ'יפס, מוגשים דרך חלון קטן ברכב ענק בצורת חזיר שחונה כל יום במקום אחר. מעולה!
- Falafel King - כן כן, ואפילו ממש טעים!
- Sushi Maki - סושיה פצפונת בה אכלתי את הסושי הגדול ביותר שאכלתי אי פעם.
- Cafe Zum Zum - אין למקום הזה שום קשר לקפה. זו מסעדה הודית זולה וטובה.
- Mae Phim Thai - מסעדת פועלים תאילנדית. עוף בקארי מנצח.
המיקום
סיאטל נמצאת במרחק של שעתיים (פלוס מינוס) מהמון מקומות נפלאים שאפשר לטייל בהם. היפה ביותר הוא כמובן, Mount Rainier, שכתבתי עליו בהרחבה, ונשמח מאד להזדמנות לבקר בו שוב.
הרי אולימפיק נמצאים גם הם לא רחוק, ולמרות שהם פחות מרשימים מ-Rainier, הפארק בו הם נמצאים הוא עצום וצריך כמה ימים כדי לראות את כולו.
לאוהבי מסלולים, המסלול המטפס את Mount Si עד לפסגה תלול ונפלא.
והבונוס הגדול - הקרבה לקנדה. ונקובר נמצאת במרחק שלוש שעות נסיעה, וויקטוריה במרחק של פחות משעת טיסה במטוס ימי... אה, וגם רוב טיולי השיט לאלסקה מתחילים בסיאטל, כך שמתישהו עוד נחזור לעיר הזו, גם אם רק לכמה ימים בדרך...
היי שלום סיאטל, היה לנו כיף, נשמח לשוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה