הו סנטה מוניקה, ההיית או חלמתי חלום?

ההשקה של ה-Kindle Fire החדש נערכה בסנטה מוניקה ואת מארגני הארוע (אמיר בינהם) שיכנו במלון חמישה כוכבים על החוף, ממש ליד הפיר שוקק החיים של סנטה מוניקה. כמובן שלא יכולנו לסרב למלון במיקום כזה והצטרפנו לאמיר כמה ימים אחרי שהוא נסע. אפשר לומר בקיצור שאייל ואני היינו בהכי-חופש-שהיה-לנו-אי-פעם, ואילו אמיר עבד קשה... ולקח יום חופש אחד כדי להנות איתנו לפני שחוזרים.

המלון - Loews Santa Monica Beach Hotel - והים:

 

הפיר המפורסם (והמלון ברקע):

 

אייל היה מאד מרוצה מהקינג-סייז שלנו:

 

 

גם מהאמבטיה (למרות שלא היה בה שום דבר מיוחד):

 

ובעיקר מהלו"ז של אוכל-משחקים בחול-ים-בריכה-אוכל עם אמא:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עם אמיר ביום החופשי שלו:

 

 

 

 

 

 

 

 

וכעבור עשרה ימים, בטיסה הביתה...

 

!Fire

אמיר נאלץ לעזוב את ונקובר יום אחרי שהגענו, אבל מסיבה טובה - הוא טס לניו יורק להשתתף במסיבת העיתונאים שאמזון ערכה כדי להציג את שלושת המוצרים החדשים שלה: הקינדל החדש (או כמו שאנחנו קוראים לו בבית: הקינדלון, מפאת גודלו המינאטורי), קינדל-טאץ', והטאבלט החדש והמדובר - Kindle Fire, שהוא הוא המוצר שאמיר עובד עליו ממש מרגע ההחלטה לייצר אותו ועד היום.

ממסיבת העיתונאים אין לי תמונות, אז קבלו תמונה של שלט ההכרזה הענק: 

ברוכה הבאה מיס סילביה!

אחרי שנים של "רצון" סוף סוף הגיע ה"צורך" במכונת קפה חדשה ומשוכללת... קבלו את סילביה היפהפיה ובן זוגה וריו (טוחן הקפה) היפה לא פחות. ועכשיו תסלחו לי, אני הולכת להתאמן על הרוזטה שלי.

הגעה מכובדת הביתה - בקופסה ענקית וכבדה שדורשת עגלה...

סילביה ווריו מותקנים במקומם החדש:

הגלריה שלי

בניתי לי אתר אינרטנט כדי שהתמונות שאני מצלמת לא ישכבו להן סתם כך ויעלו אבק בהארד-דיסק הנייד שלי...

מוזמנים לבקר:
http://www.danapelleg.com

אנחנו זומביס!

כן, כן, לא התחמקנו מההבטחה!

בשבת קמנו מוקדם, פינינו את הסלון, חיברנו את המחשב לטלויזיה ולמדנו את כל 40 שיעורי הוידאו שמלמדים את הריקוד לשיר Thriller של מייקל ג'קסון. ברגע האחרון כמובן, אבל הספקנו. הגענו למקום ההופעה רבע שעה לפני תחילת הריקוד, לא מחופשים, אבל לפחות יודעים את הצעדים.

בכיכר היו די הרבה אנשים, כ-200 רקדנים ועוד הרבה יותר קהל. ירד גשם, הרצפה היתה מלאה שלוליות, אבל זה לא הפריע לנו להתחיל את הריקוד בשכיבה על הארץ עם כולם, לעשות כמיטב יכולתנו לזכור את הצעדים ולנסות לא לעשות יותר מדי פדיחות. סה"כ אני חושבת שהיינו די טובים :)

אמיר ללא ספק עשה את שלו (הסכים ללמוד את הריקוד ולרקוד אותו בשביל שלא אעשה את זה לבד) וקיבל פטור לשנים הבאות. אני בטח אתפתה להשתתף בזה שוב בשנה הבאה...

כיוון ששנינו רקדנו ולא הכרנו אף אחד בקהל, אין לנו הוכחות מוחצות שעשינו זאת, אבל אם תתאמצו מאד תוכלו למצוא אותנו בסרטונים הבאים. אנחנו אי-שם מאחור, משמאל לדובי הענק, אמיר במעיל גשם אפור ואני בגופייה ירוקה, מעיל ג'ינס וכובע חום. בהצלחה!

ככה זה נראה שניה לפני שהריקוד התחיל, מהמקום בו בחרנו לרקוד:

וזה כבר כמה דקות אחרי, בפוזת roar מגוחכת משהו:

ולסיום - תמונות שפורסמו ב-Seattle Times:

דימה ואנוש בסיאטל

דימה ואנוש הגיעו לסופ"ש בסיאטל, שקיבלה את פניהם במזג אויר מדהים! שמים כחולים ושמש כזו נדירים פה מאד בעונה זו של השנה. בזכות מזג האויר המעולה הצלחנו להראות להם די הרבה חלקים של העיר והם אפילו זכו להכיר חלק מחברינו המקומיים.

טיול בפארק ליד הבית:

ב-Ballard Locks:

בתים צפים באגם יוניון:

זכינו לראות את אחד המופעים היחודיים של ה-Seattle Thrillers! זה לא המופע הראשי - שיתקיים בשבוע הבא - אבל די דומה. כולם רקדו בתלבושות זומבי מושקעות.

סושי!

ואי אפשר בלי קצת רוק בנד:

הספייס נידל:

והמזרקה המפורסמת שהתהדרה בקשת מושלמת:

נדמה לי שכבר אמרתי את זה פעם, אבל זה עדיין נכון: הכי כיף כשחברים באים לבקר!

(חלק מהתמונות באדיבות דימה - תודה :))