אחרי חודש שלם בנפרד, אמיר סוף סוף חזר הביתה. העניינים בגבון היו לא כל כך פשוטים, לפחות לא עבורי, מאז מות הנשיא בונגו, ששלט במדינה 42 שנה. מיד עם פרסום מותו של הנשיא נותקה רשת האינטרנט במדינה, כך שכלי התקשורת היעיל ביותר של אמיר ושלי נותק לחלוטין באופן מיידי ובלי אזהרה מוקדמת, ומה שהעלה עוד יותר את החששות היה העוצר שהוטל על המדינה החל משבע בערב, סגירת כל הגבולות של המדינה (כולל הפסקת כל הטיסות הנכנסות והיוצאות), המשטרה שעשתה פטרולים ברחובות, ואי הידיעה מי יהיה השליט הבא ואם תהיה איזושהי מהפיכה שלטונית...
בסוג של היסטריה קלה יצרתי קשר עם האחראים על IBD ב-Haas כדי לברר מה הם עושים בנדון, או ליתר דיוק, איך בדיוק הם מבטיחים שאמיר יחזור הביתה בזמן, בריא ושלם. קיבלתי טיפול (פסיכולוגי) מסור מהאחראים על המשלחת, עדכונים יומיים באימייל, והבטחות שהכל יהיה בסדר. ואכן, הכל בסדר. ביום של הטיסה נפתחו הגבולות, הטיסה יצאה בזמן (גם על זה קיבלתי דיווח!) וכולם הגיעו הביתה בשלום. האנה אספה את אמיר משדה התעופה (אני כבר הייתי בפורטלנד, בדרך לסיאטל), הוא אכל ארוחת ערב אצל ענת ושאולי, ולמחרת טס לסיאטל, ואפילו הגיע לדירה החדשה שלנו לפני.
בריא, שלם, קצת רזה מהרגיל, אבל שמח לחזור!
בסוג של היסטריה קלה יצרתי קשר עם האחראים על IBD ב-Haas כדי לברר מה הם עושים בנדון, או ליתר דיוק, איך בדיוק הם מבטיחים שאמיר יחזור הביתה בזמן, בריא ושלם. קיבלתי טיפול (פסיכולוגי) מסור מהאחראים על המשלחת, עדכונים יומיים באימייל, והבטחות שהכל יהיה בסדר. ואכן, הכל בסדר. ביום של הטיסה נפתחו הגבולות, הטיסה יצאה בזמן (גם על זה קיבלתי דיווח!) וכולם הגיעו הביתה בשלום. האנה אספה את אמיר משדה התעופה (אני כבר הייתי בפורטלנד, בדרך לסיאטל), הוא אכל ארוחת ערב אצל ענת ושאולי, ולמחרת טס לסיאטל, ואפילו הגיע לדירה החדשה שלנו לפני.
בריא, שלם, קצת רזה מהרגיל, אבל שמח לחזור!
סיפורים נוספים מגבון יפורסמו (אולי) בהמשך.
