סונומה

טיולים לארץ היין תמיד מוצלחים, וכך היה גם הטיול לסונומה לפני יומיים. אוטובוס מלא מ-Haas יצא בבוקר לביקור בשלושה יקבים: Kunde בו טעמנו יין לראשונה יין ישר מהחבית (טעים!) ואכלנו צהריים בשמש, Chateau St. Jean בו טעמנו חמישה יינות טעימים (גם בשמש), ו-Gloria Ferrer שם קינחנו בטעימות שמפניה.

התמונה הזו היא מתחילת היום, לפני שהתחלנו לשתות (טוב, לא ממש נכון כי שתינו די הרבה מימוזה כבר באוטובוס). מימין לשמאל: שרה, דיוויד, לורן, אני ואמיר, דן ופיונה.

ראשונים בתור:

קצת נוף:

חביות יין לרוב:

טועמים מהחבית!

בלי מילים:

אמיר ואני בשולחן טעימות אינטימי:

ומסיימים בשמפניה. הרבה שמפניה.

חזרה ב-Haas, פיונה מדגימה עמידת ידיים למרות השיכרות:

ואמיר מצטרף בהשתטות מבוקרת:

בנות + יין = ?

בשבת האחרונה, עם עוד 89 בנות, נסעתי לטיול טעימות בנאפה. הבנות כולן הן סטודנטיות ב-Haas או פרטנריות של סטודנטים, והטיול הוא חלק מהפעילויות שמציע הקלאב Women in Leadership, בו חברות אך ורק בנות. בתשע וחצי בבוקר, עם בייגל עם גבינת שמנת ביד אחת וכוס מימוזה בשניה, יצאנו בשני אוטובוסים לכיוון היעד הראשון, Clos Pegase, יקב גדול ומרשים.

לצערי, אז התברר שמתוכננת פעילות גיבוש חברתי בין הבנות (כדי שנכיר זו את זו טוב יותר, בלה בלה...). לשמחתי, דפנה הסכימה להצטרף לטיול, וכך לא הייתי צריכה להפעיל את קסמיי ולנסות להתגבש, ויכולתי להתרכז ביין. והיה הרבה יין... אז צפינו בפעילות הגיבוש מהצד, עם כוס שרדונה מעולה ביד. במיוחד כשכל כך חם (ארבעים מעלות!), מה רע בסתם לשבת בצל עם כוס יין צונן?

הפעילות החברתית נמשכה המון זמן, כך שדפנה ואני זכינו לדי הרבה זמן לנוח בצל ולשתות. אחר כך היתה ארוחת צהרים טעימה, עם סטייק, תפוחי אדמה, אורז וסלט, ואחריה, כמה מוזר, הגישו גם קפה. בשלב הזה הייתי מלאה, מבושמת ומוכנה ליקב הבא.

נכנסנו לאוטובוסים ונסענו חצי שעה ליקב הבא, שלצערי בגלל עודף אלכוהול בדם, אני לא זוכרת את שמו (אבל לזכותו יאמר שהיו בו יינות מאד טעימים!). ביקב הזה ישבנו כולנו באולם גדול, כל אחת קיבלה צלחת עם תבלינים (מלח, סוכר, פפריקה) ומיני מאכלים אחרים (אגוזי מלך, פטריות שמפיניון, פופקורן), ולמדנו להתאים יין לאוכל. איך? הנה דוגמה: לוקחים לגימה של יין ו"מעבדים" את הטעם. מיד אחר כך מלקקים פופקורן אחד, טובלים במלח, אוכלים, ושוב לוקחים לגימה של יין. אז מנתחים את השפעת המליחות בפה על טעם היין (היין משתבח! נסו בעצמכם). הניסוי היה חוויתי ומלמד ובעיקר, כלל הרבה יין...

הדרך ליקב הבא היתה ארוכה בהרבה, לחבל סונומה, ובסופה הגענו ליקב Imagery. גם פה היו יינות מצויינים, ופה התרכזנו בעיקר בטעימות עצמן ולא במשחקי חברה. אחרי כמה כוסות של יין אדום כבר לא יכולתי לראות יין. בדיוק אז בתזמון מושלם הגישו את ארוחת הערב: שלוש מנות בליווי יין לכל מנה, ואחריה עלינו על האוטובוסים ונסענו הביתה.

מסקנות:
- כל מה שאני צריכה בטיול טעימות יין זה שיתנו לי לטעום יין. אוכל זה נחמד. פעילות חברתית - לא ולא.
- אחרי יקב אחד מיציתי והייתי מוכנה לחזור הביתה. אחרי השני בטח ובטח.
- בנות + יין = רעש! לשבת באוטובוס היה ממש כמו לשבת בלול תרנגולות.

בוקר טוב מתחיל במימוזה (שמפניה ומיץ תפוזים):

היקב הראשון:

הפעילות החברתית היתה לדוש ענבים בגיגית ולייצר מיץ:

ככה לומדים להתאים יין לאוכל:

ותודה לדפנה, על החברה, על התמונות, ועל ההשראה!

שתי פעמים

מי שמתגורר מחוץ לישראל חוגג את ליל הסדר יומיים ברצף, שני לילות סדר, אחד במועד הרגיל ואחד בערב שאחריו. המטרה, כנראה, שמי שגר בגולה יזכור יותר טוב את סיפור יציאת מצרים. אולי זה יחזיר אותו לארץ.

אתמול חגגנו עם המשפחה של אמיר. לראשונה בחיי בישלתי ארוחת ליל סדר לתשעה אנשים (גם בת הדודה של אמיר מלוס אנג'לס, ושגיא ומורן היו), החל ממרק עם קניידלך וכלה בעוגה כשרה לפסח.

סביב שולחן הסדר:

ההורים:

האחים:

וכוכב הערב - Rock Band:

הערב חגגנו עם ה-Jewish Business Club בשיתוף עם הפקולטה למשפטים, בחדר הרצאות יפה באוניברסיטה. ישבנו בשולחן עם חברינו הישראלים, קראנו בהגדה (בגרסא מקוצרת להחריד! אין בה שום חלק מסיפור יציאת מצרים!), שתינו יין ואכלנו. השאלה שנותרה היא מה קורה פה בחג שני של פסח?...

ענת ושאולי:

לוגן, הילד היחיד בארוע, עם הוריו לורן ואוון:

נשיא ה-Jewish Business Club (שגיא) ואשת הנשיא (מורן):

בפעם הבאה ננסה להכניס את כולם לבית שלנו. או שלא.

תהיתם עד כמה יכולה ההגדה להיות קצרה? הנה דוגמה. זה השיר דיינו. שלושה משפטים וסוגרים עניין. אני מוכנה לשלוח עותק למי שרוצה :)

let's play

בגלל הבלגן שחגג בבית עם בואה של המכולה, לא הספקתי לשבת ולכתוב על הכנס המעולה שהייתי בו בשבוע שעבר. Play< הוא כנס שמאורגן מידי שנה ע"י קלאב ה- digital media של Haas, ומוצגים בו מוצרים חדשניים בתחום האינטרנט והמשחקים. אמיר חבר בקלאב הזה ועזר בארגון של הכנס, וכיוון שזה כזה כנס מעניין, חיפשנו דרך יצירתית כדי שגם אני אוכל לבוא. למזלי, חיפשו מתנדבים לצילום הארוע אז הגשתי את מועמדותי ועם קצת לחץ של אמיר, אושרתי כצלמת רשמית... מיד הזמנתי גם את דיוויד לעשות כמוני, כי בשניים זה יותר כיף :)

השנה הציגו חברות כמו Gazopa, שעושים אינדקס חיפוש לפי תמונות (מעלים תמונה או מציירים ציור, והחיפוש מוצא תמונות דומות באינטרנט), Cooliris, שמשנים את חווית הגלישה באינטרנט, Shapeways, שהמציאו מדפסת שמדפיסה אובייקטים תלת מימדיים, ו- NeuroSky, שבעזרת גלי מוח מאפשרים להזיז חפצים וירטואלים (ע"י מדיטציה או התמקדות בנקודה מסויימת). אבל הכי מרשימות, לדעתי, היו המצגות של החברות Reactable ו- Vertigo.

Reactable הספרדית פיתחה מכשיר אינטראקטיבי לייצור מוסיקה דיגיטלית. המכשיר היפהפה מורכב ממשטח מגע עגול (microsoft surface) שעליו מניחים קוביות פרספקס לבנות, שכל אחת מהן מייצרת איזשהו אפקט דיגיטלי. הבחור שהדגים את המוצר יודע ממש לנגן מוסיקת מועדונים משובחת ע"י הוספה וסיבוב של קוביות. טוב, הוא זה שהמציא את המוצר, וגם למד מוסיקה. דיוויד ואני ניסינו קצת לשחק בזה, אבל הכשרון שלנו הוא כנראה בתחומים אחרים. אפשר לראות דוגמאות טובות למוצר המדהים הזה כאן וכאן. אגב, יש מספר D.J's בעולם שכבר אימצו את המכשיר, וגם הזמרת ביורק.

Vertigo היא חברה שעובדת בצמוד למיקרוסופט, ופיתחה, בין היתר, תוכנות מגניבות לאותו משטח מגע חדשני של מיקרוסופט. למשל, תוכנה של ציור, בה בוחרים צבע מ"פלטת צבעים" כמו של ציירים, ומציירים (במכחול או בידיים) על המשטח. פיסית, פלטת הציירים היא רק פיסת קרטון שחורה עם חורים עגולים, שכשמניחים אותה על המשטח, הוא מזהה שזו "פלטת צבעים" וממלא את העיגולים הריקים שבה בצבעים שונים. תוכנה ממש מגניבה אחרת מאפשרת להניח את הטלפון הסלולרי על המשטח, ובתקשורת אלחוטית בין המשטח לטלפון, תוך מספר שניות מופיעות על המשטח כל התמונות שצולמו בטלפון, ואפשר להזיז אותן, להגדיל ולהקטין, ואפילו להעביר למכשיר טלפון אחר, הכל עם האצבעות. ויש עוד המון תוכנות. אפשר לראות דוגמאות באתר של מיקרוסופט. מגניב מאד. מיד בדקתי אם הם מחפשים עובדים. מי יודע, אולי משהו טוב יצא מהכנס הזה... אם למישהו יש קשרים בחברה, זה הזמן לומר!

אמיר ואני סופר מרוצים מהכנס:

הדגמה של Reactable ע"י הממציא מברצלונה, שעמד על הרגליים יום שלם וניגן מוסיקה, עם ג'ט לג ובלי סייסטה:

גם אני מתנסה:

באותו יום של הכנס, הגענו הביתה, פתחנו Ynet, וגילינו את Reactable בעמוד הראשי (הנה לינק לכתבה):

אלעד מנגן ומקליט בתוכנה Bojam, שמאפשרת לכל אחד להקליט את עצמו במין "אולפן הקלטות" עצמי, להעלות לרשת, ולבנות להקות וירטואליות עם אנשים מכל העולם.

אמיר לומד על HYmini, מטען נייד שמתבסס על אנרגית הרוח:

התוכנה של NeuroSky, שמאפשרת שליטה בתוכנה בעזרת גלי מוח:

אני, מתרכזת בנקודה ומזיזה דברים על המסך:

התוכנות המגניבות של Vertigo:

מסתבר שצוות העובדים ב-Vertigo פשוט מעולה ב-RockBand! למי שלא יודע, RockBand הוא משחק מחשב שבו מנגנים על גיטרות ותופים מול מסך שאומר לכל נגן על אילו כפתורים ללחוץ ומתי. זה המשחק האהוב עלי ביותר כרגע...

אני על התופים:

ארוחת ערב של גבינות ויין לסיום הארוע. סיום מעולה לכנס מעולה :)

עוד...

הצטברו לי תמונות מהזמן האחרון, של כל מיני דברים שעשינו ועוד לא תיעדתי בבלוג. כמו שאני טוענת בפני דיוויד, אם זה לא מתועד בבלוג, זה לא באמת קרה. אז הנה, כמה דברים שכן קרו:

משחקים Pictionary עם חברים:

לפני שבוע ארוחת הצהריים השבועית של הפרטנרים היתה אצל דפנה. בסוף הארוחה שיחקנו טאקי. היה כל כך מוצלח, שהשבוע שוב נפגשנו אצל דפנה במרפסת...

ערב טעימות יין של ה-wine club. הפעם טעמנו יינות טעימים מארגנטינה. ואכלנו כמובן.

ארוחת שבת בניצוחו של השף אמיר. הוא הכין לנו עוף בקארי מעולה!

נפגשנו עם מיכל, אסף והילדים בסן פרנסיסקו. טעינו קצת בדרך אז זכינו לראות את הגשר המפורסם מכוסה חלקית בעננים:

ב-Exploratorium, מוזיאון המדע של סן פרנסיסקו:

אמיר משחק בחול:

אמיר משחק בבועות סבון, עם אסף ויואבי:

יש למה לצפות! בשבוע הקרוב צפויים: ארוע נוסף של ה-wine club, מסיבת consumption function מפתיעה, סופ"ש בלוס אנג'לס, ועוד...

מה הפסדנו בסופ"ש

אז ככה:
- פסטיבל אהבה
- פסטיבל מוסיקה של שלושה ימים
- משחק פוטבול אחד, נגד אריזונה
- ערב משחקי חברה אצל קריסטין ווינס. כל שבועיים יש ערב כזה, והפעם לא יכולנו ללכת. החל מעוד שבועיים הארוח יהיה במקום אחר, כי קריסטין כנראה תלד את בתה הבכורה עד אז. ואגב, קריסטין היא הסטודנטית.
- טורניר של משחקי ביירות (או בשם נרדף - beer-pong) של סטודנטים מ-Haas ושודר בשידור חי בטלויזיה
- שקשוקה ומשחק קופסה אצל ענת ושאולי

מה כן עשינו?
- נסענו לביקור ביקב
- אכלנו ארוחת ערב אצל רונן ואתי עם שלושת ילדיהם, ועם משפחה ישראלית מהווילג' שלא הכרנו
- צפיתי במשחק הפוטבול בטלויזיה בזמן שאמיר למד
- נסענו לסן פרנסיסקו לארוחת ראש-השנה מאוחרת אצל רון ורחלי. היה טעים ונעים :)
- בילינו יום ב-Six Flags
- נסענו לסן פרנסיסקו לפגוש את תור ושרית שהגיעו מהארץ

הדרך לסן פרנסיסקו, על ה-bay bridge:במסעדה. מימין לשמאל: רחלי, אמיר, אני, תור, שרית, דפנה, אלעד ובערך שמינית רון. צלם כשרוני.

ככה זה כל סוף שבוע. יש אינסוף ארועים, ותמיד צריך לוותר על משהו לטובת הנאות אחרות. חבל שבסופי שבוע אמיר צריך גם ללמוד (למרות שהוא עושה את זה רק באופן סמלי).

שיכורים על הבוקר

אנחנו חברים ב-wine club. באוניברסיטה יש כל מיני קלאבים שאפשר להצטרף אליהם כדי להעשיר את הידע, לחפש אפשרויות עסקיות, וסתם להנות. גם ל-partners (ככה אני מוגדרת מבחינת האוניברסיטה) מותר להצטרף, אז ברור שהצטרפתי. הקלאבים עולים כסף (כ-$50 לאדם לשנה) והפעילויות שהקלאב מארגן עולות כסף בנפרד, אבל לרוב מסובסדות ע"י הקלאב כך שהמחיר הוגן. נכון להיום, ה-wine club הוא הקלאב הכי שווה מכל הקלאבים שאנחנו חברים בהם. בשבוע האחרון אורגנו שני ארועים, יום אחרי יום.

בחמישי בערב נפגשנו באוניברסיטה להרצאה וטעימות של יינות מגאורגיה (גרוזיה לשעבר). המרצה היה היבואן של היינות שטעמנו, והוא הרצה על העסק שלו ועל הסיבות שהביאו אותו לפתוח את העסק. הוא התחיל לייבא לפני כחודשיים, וכרגע הוא משווק את היינות לחנויות ומסעדות - על הטוסטוס שלו. היינות היו מיוחדים, לא קברנה ומרלו, אלא מענבים שאנחנו לא מכירים. מובן שאם כבר טועמים יין, אז צריך שיהיו גם גבינות טובות, קרקרים, פירות ושוקולדים... אז היו.
ציטוט מההרצאה, בתרגום חופשי: "אדם ששותה רק יין אדום הוא כמו אדם שהולך רק על רגל אחת".

אם תתקלו ביינות מגאורגיה, בטיב טעם או משהו כזה, חפשו את היין הזה, ותודו לי אחר כך:
ביום שישי ב-8:30 בבוקר יצאנו במיניבוס ליקב Cakebread Cellars ב-Napa Valley. בתכנית: ביקור ביקב, טעימת יינות, ארוחת צהריים וחזרה לברקלי בסביבות 16:00. אחרי נסיעה של שעה וחצי, נכנסנו לחדר עם שולחנות גדולים שערוכים לטעימות של שלושה יינות, ומיד אח"כ הגיע Jack Cakebread, הבעלים של היקב המשפחתי הזה, וסיפר לנו על היקב, על התנהלות היקב כעסק כלכלי, איך הם התחילו, חלוקת אחריות במשפחה (את אשתו הוא מכנה "הבוס"), וכל זה בליווי תמונות מתחילת דרכם ועד היום.
ציטוט מההרצאה:
"Whisky is for fighting, land is for stealing, water is for killing".

ב-1972 ג'ק קייקברד (אפשר להצליח גם עם שם מצחיק שכזה) ואשתו דולורס היו הבעלים של מוסך למכוניות וסטודיו לצילום (ג'ק למד צילום אצל Ansel Adams!!). יום אחד ג'ק הזדמן לנאפה לצילומים לאיזה ספר, ונתקל בחווה למכירה. הוא קנה 22 אקרס ב-$800 דולר לאקר, והתחיל לגדל ענבים. היום אקר אדמה בנאפה עולה $360,000. ג'ק ובניו עדיין עובדים בעסק, ג'ק הוא המנכ"ל, ברוס מנהל התפעול והנשיא, ודניס משנה לנשיא ומנהל המכירות והשיווק. דולורס עוסקת בגננות (על כל מטר שג'ק מחליט לבנות עליו בניין, היא מקבלת 2 מטר של אדמה לגינה שלה). היום הם כמעט בני 80.

אחרי ההרצאה והטעימות (3 יינות אדומים מעולים: Vine Hill, Benchland, Dancing Bear) עברנו דרך חדר חביות היין לחצר האחורית, שם הגישו לנו מנות פתיחה של ארוחת הצהרים (שף הבית בכבודו ובעצמו הכין. הוא עובד אצלם כבר 18 שנה!). תוך כדי גם שתינו יין, כמובן. אח"כ נכנסנו למבנה מהמם שהיה ערוך לארוחה, לכל אחד חיכה תפריט הארוחה ושלוש כוסות יין, אחת לכל מנה. הארוחה היתה ארוחת גורמה אמיתית. מזמן לא אכלנו אוכל כל כך טעים. גם היינות היו מעולים. כל הפירות והירקות היו, כמובן, מהגינה של דולורס. לקינוח היו מבחר גבינות עם פירות. פינוק אמיתי!

בסיום הארוחה כולם כבר היו שיכורים. עברנו דרך חנות היינות וגילינו שהיינות ששתינו בלי גבולות מאד יקרים, מעל $100 לבקבוק! עלינו שמחים ומאושרים למיניבוס, רק כדי לגלות שהכיף עוד לא נגמר: כל הדרך נפתחו עוד ועוד בקבוקי יין ושמפניה...

כבר אמרתי שזה הקלאב הכי שווה? :)

משפחת קייקברד, מתוך עלון שקיבלנו (יחד עם כובע מצחיה ופותחן יינות):היקב (לא ממש כמו בארץ...):
ג'ק מרצה:
חדר ההרצאות ערוך לטעימת יינות:אמיר מריח וטועם:
הרבה מאד יין:
לפני תחילת הארוחה, שיפודי הדגים על האש, והצלעות כבר בתנור:
חדר ארוחת הצהרים:התפריט:המנות:השף מציג את גבינות הקינוח:
שיכורים ומאושרים: אליוט (מימין) ורולנדאמיר, ונייתן ברקע:נורה ואמיר מופתעים אחרי שגילו את מחירי היינות ששתינו:בדרך חזרה - אולי נרים איזו כוסית?חידון נושא פרסים (בקבוק יין, אלא מה?) מתוך ההרצאה של ג'ק:בדרך הביתה, אמיר מנסה וכמעט מצליח ללכת על קו ישר:אמיר מחליט לסיים את היום: