יום שבת, 6 בפברואר 2010

שיפוצים

באוקטובר אבא קנה לי כסא נדנדה. כשהוא היה פה סחבתי אותו איתי לחנויות יד שניה ומצאתי כסא נדנדה יפהפה, מעץ, במחיר מציאה. הכסא היה חום כהה-כהה-כהה וידעתי מיד שככה הוא לא ישתלב בסלון שלי, אז שיכנתי אותו באופן זמני במרפסת, שאחר כך הפכה ל"סטודיו" לצרכי שיפוצים.

ככה הוא הגיע:
ויותר מקרוב:

די מיד התחלתי בשיפוץ (כדי שאבא יוכל לייעץ בתהליך כל עוד הוא פה). השלב הראשון נמשך בערך חודש - שלב הסרת הצבע. מצאתי חומר כימי חזק במיוחד ואחרי כחמש פעמים של מריחה והסרה, הצלחתי להגיע לעץ שמתחת.


אחר כך הגיע התהליך המייגע ביותר - שיוף. התחלתי בשיוף ידני ומהר מאד נאלצתי לקנות מכונה חשמלית...
אחרי כל זה הכסא נראה ערום למדי.



שלב הצביעה היה המהיר ביותר. שתי שכבות + כמה שכבות הגנה והכנסתי את הכסא אחר כבוד הביתה, ממש כמה ימים לפני הנסיעה לחופשת החורף שלנו.


ולא, הוא עדיין לא היה מושלם (ולכן לא סיפרתי לכם עליו אז). היתה חסרה לו כרית. מזל שרכשתי לאחרונה מכונת תפירה פשוטה. השבוע נסעתי לקנות בד והתחלתי בפרוייקט התפירה הראשון שלי - כרית ישיבה לכסא. לא ממש פרוייקט למתחילים, אבל אני מאד גאה במה שיצא! הכרית יצאה עם תפרים ישרים, ויש לה אפילו סקוץ' כדי שאפשר יהיה לכבס את הכיסוי...


והרי התוצאה המוגמרת!



זה רק עשה לי חשק לעוד, וכבר יש פרוייקטים נוספים שממתינים (במרפסת, אלא מה) שיהיה לי זמן. ואולי גם תצטרף כרית למשענת הכסא בקרוב...
בשביל זה יש סופי שבוע, לא?

Print Friendly and PDF