יום ראשון, 11 ביולי 2010

ה-חיפושית

חגיגות יום ההולדת הוקדמו השנה, גם מכיוון שזה יוצא יום של אריזות והעמסת המשאית לקראת המעבר, וגם בגלל שפול מקרטני לא ממש דייק והגיע להופעה בסן פרנסיסקו שלושה ימים לפני המועד הנכון. 70 אלף איש באו לחגוג (טוב, לצפות במופע) ונכנסו בסדר מופתי לאצטדיון AT&T הענק שבימים רגילים מתקיימים בו משחקי בייסבול של ה-Giants. כולם, אגב, הגיעו מוכנים לכפור עם שמיכות ומעילים, כי בכל זאת יולי בסן פרנסיסקו...

סר פול מקרטני עלה לבמה בלי מופע חימום, והופיע שעתיים וחצי בלי הפסקה ועם שני הדרנים. הוא ניגן, שר, קפץ, רקד, פלירטט עם הקהל, החליף גיטרות כל שיר (הוא טען שזה חלק מהשואו אוף) וגם צחק על הגיל שלו כמה פעמים. הפעם הקודמת שהוא הופיע בסן פרנסיסקו היתה באמצע שנות השישים, ולדבריו, הלהקה לא יכלה לשמוע את עצמה מרוב צרחות של הבנות בקהל. הוא גם לא זכר כנראה שקר פה בערב, ולקח לו הרבה יותר זמן מהרגיל להוריד את הז'קט ולהשאר בחולצה לבנה ושלייקס... בכל זאת סר.

הקהל היה מבוגר מהממוצע ופעיל במיוחד. הם הגיעו עם זרי פרחים ושלטים, חלקם משעשעים. למשל, במהלך השיר Hey Jude מישהי החזיקה שלט שכתוב בו I'm Jude!

בדרך למופע:
האצטדיון מתמלא:
אמיר וה-garlic fries שלו:
עם גיטרה (אחת מאלף).
מהמקומות הדי טובים שלנו אפשר היה לזהות את פול על הבמה:
עם פסנתר:
וידאו ארט מושקע:
וזיקוקים!
הקהל בפעולה:
הדרן ראשון - הוא עלה עם דגל קליפורניה ביד:
כולם מרוצים:
הסוף:


וכמה סרטונים לסיום:





Print Friendly and PDF

אין תגובות: