אנחנו זומביס!

כן, כן, לא התחמקנו מההבטחה!

בשבת קמנו מוקדם, פינינו את הסלון, חיברנו את המחשב לטלויזיה ולמדנו את כל 40 שיעורי הוידאו שמלמדים את הריקוד לשיר Thriller של מייקל ג'קסון. ברגע האחרון כמובן, אבל הספקנו. הגענו למקום ההופעה רבע שעה לפני תחילת הריקוד, לא מחופשים, אבל לפחות יודעים את הצעדים.

בכיכר היו די הרבה אנשים, כ-200 רקדנים ועוד הרבה יותר קהל. ירד גשם, הרצפה היתה מלאה שלוליות, אבל זה לא הפריע לנו להתחיל את הריקוד בשכיבה על הארץ עם כולם, לעשות כמיטב יכולתנו לזכור את הצעדים ולנסות לא לעשות יותר מדי פדיחות. סה"כ אני חושבת שהיינו די טובים :)

אמיר ללא ספק עשה את שלו (הסכים ללמוד את הריקוד ולרקוד אותו בשביל שלא אעשה את זה לבד) וקיבל פטור לשנים הבאות. אני בטח אתפתה להשתתף בזה שוב בשנה הבאה...

כיוון ששנינו רקדנו ולא הכרנו אף אחד בקהל, אין לנו הוכחות מוחצות שעשינו זאת, אבל אם תתאמצו מאד תוכלו למצוא אותנו בסרטונים הבאים. אנחנו אי-שם מאחור, משמאל לדובי הענק, אמיר במעיל גשם אפור ואני בגופייה ירוקה, מעיל ג'ינס וכובע חום. בהצלחה!

ככה זה נראה שניה לפני שהריקוד התחיל, מהמקום בו בחרנו לרקוד:

וזה כבר כמה דקות אחרי, בפוזת roar מגוחכת משהו:

ולסיום - תמונות שפורסמו ב-Seattle Times:

צבעי הסתיו

אחרי שדימה ואנוש נסעו החלטנו לנסוע לראות קצת טבע בסביבה הקרובה. המטרה היתה למצוא יער של עצים בשלכת אבל היה קצת קשה למצוא... רוב העצים פה ירוקי עד. בסוף מצאנו כמה עצים אדומים במקום לא צפוי, אבל הם ענו על הצורך.

דימה ואנוש בסיאטל

דימה ואנוש הגיעו לסופ"ש בסיאטל, שקיבלה את פניהם במזג אויר מדהים! שמים כחולים ושמש כזו נדירים פה מאד בעונה זו של השנה. בזכות מזג האויר המעולה הצלחנו להראות להם די הרבה חלקים של העיר והם אפילו זכו להכיר חלק מחברינו המקומיים.

טיול בפארק ליד הבית:

ב-Ballard Locks:

בתים צפים באגם יוניון:

זכינו לראות את אחד המופעים היחודיים של ה-Seattle Thrillers! זה לא המופע הראשי - שיתקיים בשבוע הבא - אבל די דומה. כולם רקדו בתלבושות זומבי מושקעות.

סושי!

ואי אפשר בלי קצת רוק בנד:

הספייס נידל:

והמזרקה המפורסמת שהתהדרה בקשת מושלמת:

נדמה לי שכבר אמרתי את זה פעם, אבל זה עדיין נכון: הכי כיף כשחברים באים לבקר!

(חלק מהתמונות באדיבות דימה - תודה :))

דברים שאין

יש דברים שרק בישראל יודעים לעשות, ואחרי שנתיים וקצת בניכר מתחילים להרגיש בחסרונם יותר ויותר. גבינות, למשל. נכון, יש פה המון סוגים של גבינות, חלקן גם איכותיות ביותר, אבל איכשהו דווקא בתחום הגבינות הרכות האמריקאים מפספסים. גבינה לבנה 5%? אין. קוטג'? יש, ותאמינו לי שתעדיפו לוותר. על לבנה אף אחד לא שמע פה בכלל... אז אם אין ברירה (ולפעמים אין ברירה) צריך לקחת את העניינים לידיים ולהכנס למטבח. קבלו את כדורי הלבנה בשמן זית, מעשה בית, שחוסלו תוך יום וחצי...

עוד דבר שחסר לי מאד - אין בורקס! גם מאפים אחרים חסרים פה (כמו גביניות וקרנצ'ים למינהם) אבל איך אפשר בלי בורקס?? שוב נאלצתי לקחת את העניינים לידיים והכנתי בעשר דקות בורקס גבינה לא רעים בכלל.

ואחרון חביב - חמוצים. המלפפונים החמוצים פה, גם אם הם מוחמצים במלח, לא קרובים בטעם למלפפונים של בית השיטה. ההחלטה לנסות בעצמי דרשה כמה פשרות - למשל, להשתמש במלפפונים הקטנים ביותר שאפשר למצוא, שאפילו הם גדולים מדי. יצאו מלפפונים חמוצים-חריפים שטעמם די רחוק מהטעם האהוב מהבית, אז יידרשו עוד כמה נסיונות...

משתזפים בשמש:

כעבור יומיים:

מוכנים לאכילה (ובדרך לחיסול מהיר):

מזל שבמבה לא צריך להכין בבית ואפשר למצוא בסופרים נבחרים.

יש פילים בסיאטל

וגם דובים, ואפילו קנגורו. הכל בגן החיות היפהפה והענק שבעיר. בחרנו לנו בוקר אפרורי לביקור קצר בגן החיות, נהנינו ואפילו השארנו לנו כמה אזורים לראות בפעם הבאה. ותהיה, ללא ספק.

הטיגריסים - הכי יפים בגן:

הבטחתי פילים? זה אפילו רקד.

ילדים בתקשורת דו-כיוונית עם קוף:

אמיר מנסה לתקשר עם אורנגאוטן שכיסה את כל כולו בשק פרט לפנים:

נץ:

דובי גריזלי ענקיים - הרבה יותר גדולים מאלה שראינו באלסקה!

ואחרון חביב - פינת האכלה לתוכים:

Mariners

אחרי שבקליפורניה היינו בהרבה משחקים של ה-Cal Bears (פוטבול אמריקאי), כמה משחקים של ה-SF Giants (בייסבול) ואפילו משחק של ה-Oakland Athletics (גם בייסבול), הגיע הזמן להבין מי נגד מי בעיר החדשה שלנו.

יום אחד אמיר חזר מהעבודה עם זוג כרטיסים למשחק בייסבול באותו ערב. הקבוצות המשחקות: ה-Mariners קבוצת הבייסבול של סיאטל מול... מי אם לא ה-Athletics מאוקלנד! המממ... בחירה קשה את מי לעודד. מסתבר שלא מאד קשה - די מהר הגענו למסקנה שאוקלנד הרבה יותר טובים מהסיאטלים...

כיוון שגשום פה רב הזמן, לאצטדיון הענק הזה יש גג חשמלי שסוגרים אם גשום. כשאנחנו היינו היה מזג אויר מושלם (בסן פרנסיסקו או אוקלנד תמיד קופאים במשחקים האלה).

אולי בגלל שעוד לא החלטנו אם אנחנו אוהדים או לא, נפלנו על Fan Appreciation Night. חילקו הרבה מתנות לאוהדים כל הפסקה, ועל המגרש עצמו היה כתוב בענק Thanks.

והנה אנחנו. תסלחו לי על האף האדום והמנוזל...

נשאר לנו לבדוק את קבוצת הפוטבול Seahawks ואת קבוצת הכדורגל הסופר פופולרית Sounders שמוציאה אלפי אוהדים לרחובות לבושים במדי כדורגל ירוקים כל סוף שבוע.

Kindle for the Web

אם תהיתם מה אמיר עושה בעבודה, אז להבדיל מתקופת הצבא, הפעם אני יודעת קצת יותר :)
הוא עובד בחטיבת הקינדל של אמזון, בקבוצת ה-Kindle Applications. אבל בואו נתחיל מההתחלה.

מה זה קינדל? מכשיר קטן וחמוד בגודל ספר, שמאפשר לקרוא עליו ספרים דיגיטליים. את הספרים קונים בחנות האינטרנטית של אמזון, ואחרי כמה דקות הם נמצאים על המכשיר מוכנים לקריאה.
כחלק מחווית הקריאה, החליטו באמזון לאפשר למי שרכש ספר עבור הקינדל שלו לקרוא את הספר גם על מכשירים אחרים, כמו המחשב, הטלפון הסלולרי, וכו', וכך נולדה הקבוצה של אמיר - הם אחראים על כל התוכנות המאפשרות קריאת ספרים על מכשירים שהם לא הקינדל.

בתחילת השבוע יצא לאור אחד הפרוייקטים הגדולים שאמיר עבד עליהם - Kindle for the Web - המאפשר לקרוא את ספרי הקינדל באינטרנט. כמה פשוט, לא? הפרוייקט זכה לכל כך הרבה פרסומים באינטרנט, שאפילו בארץ עשו על זה כתבה (וגם הניו יורק טיימס, וול סטריט ז'ורנל, פורצ'ן ועוד רבים).

זהו, עכשיו אתם יודעים.
ודרך אגב, היה מאד קשה להסביר את כל זה בעברית. באנגלית זה נשמע יותר טוב...