It's Christmas time

איך יודעים שקריסטמס מגיע?
סימן ראשון: קניות. יום שישי השחור הוא בעצם הכרזה על פתיחת עונת הקניות שלקראת קריסטמס. מאז ועד עכשיו האאוטלטים מלאים אנשים, יש פקקים בכניסה לכל מרכז קניות בסופ"ש, והחנויות פותחות מוקדם וסוגרות מאוחר מהרגיל.
סימן שני: תחנות רדיו אהובות משנות את פניהן והופכות לתחנות איומות שמשמיעות אך ורק שירי קריסטמס. פיתחתי אלרגיה ל-let it snow.
סימן שלישי: עצים. בכל מקום רואים אנשים קונים/מרימים/מסיעים עצי אורן לא-כל-כך-קטנים מהחנות הביתה. גם בבניין שלנו מוצב עץ כבר כמה שבועות, וכל כמה ימים השטיחים בבניין מתמלאים במחטי אורן קטנות, סימן שעוד משפחה הביאה עץ הביתה.
והסימנים הקלים ביותר לזיהוי: הכל מקושט במליוני נורות צבעוניות: העצים, הבתים, החנויות והמסעדות. פתאום גם מסתובבות כרכרות עם סוסים במרכז העיר, יש קרוסלה לילדים, ואפשר להצטלם עם סנטה בכל חנות גדולה.

את ארועי קריסטמס שלנו התחלנו במה שמסתבר כמסורת - קישוט עוגיות סוכר. משפחת פרקר הזמינה אותנו להשתתף בחוויה המשפחתית, ויחד קישטנו (ואכלנו כמובן) עוגיות בצבעי החג.

איבי וסוכריות צבעוניות (ירוק ואדום, אלא מה?):

לילה מציגה את התוצרים שלה:

אלה שלי :)

ואלה לא עוגיות סוכר ולא אנחנו הכנו אותם, אבל גם הג'ינג'רברד הוא חלק לא מבוטל מהמסורת:

בהמשך יצאנו לצלם את אורות החג. כיוון שאנחנו גרים בעיר לא תוכלו לראות כאן עד כמה הבתים הפרטיים מקושטים (אולי עוד נספיק לצלם מתישהו לפני שנגמר). במקום, תראו את מרכז העיר החגיגי.

מרפסת בבניין השכן:

הספייס נידל, עם "כאילו" עץ בראשה:

מלמטה, סתם כי היא מוארת יפה.

גם זה סוג של עץ חג:

קצת יותר סטנדרטי:

הכוכב של מייסיס וקרוסלה:

ועוד קצת עצים: