אמיר חזר היום משבוע של ניתוק מוחלט מציוויליזציה בשתי שמורות טבע בגבון: Invindo ו- Langoue Bai. הוא שהה שם, יחד עם נילו, במחנה אוהלים מסודר שנפתח במיוחד לצורך הביקור שלהם בשמורות. בדרך כלל לא מתפעלים את המקום, גם כי אין תיירות במדינה אז אין סיבה להחזיק שם עובדים, וגם כי לא ברור עדיין אם זה כלכלי לפתוח את המקום. חלק מהפרוייקט של אמיר ונילו הוא להכריע אם כדאי לפתח תיירות לשמורות האלה, או לא. היום הוא התקשר, והנה חלק מהחוויות שלו בשבוע האחרון.
הדרך לשמורות היתה מתישה (נסיעת לילה ברכבת לא מאד נוחה) עד לעיירה Invindo, ומשם שלוש שעות נסיעה בג'יפ למחנה, בדרך לא דרך, בג'ונגל של שיחים ונהרות, בחום של 35 מעלות ולחות של כמעט 100%. המחנה עצמו בנוי מבקתות קש שתחתיהן יש אוהלים מרווחים עם מיטות בתוכם.
בבקרים, אחרי ארוחת בוקר מקופסת שימורים (כל הארוחות כל השבוע היו מקופסאות שימורים), אמיר ונילו יצאו בליווי מדריכים לסיורים ביערות הגשם ולנקודות תצפית בהן יושבים עם טלסקופים ומחפשים חיות. הם זכו לראות פילי יער אפריקניים, שני שבטים של גורילות, ואנטילופות אפריקאיות (duiker).
אחרי שלוש אסור ללכת בשבילי השמורה, כי הפילים פעילים אחרי הצהריים והם מסוכנים. ההנחיות למקרה שתתקלו בפיל בעודכם הולכים בשמורה הן, שאם זה פיל אחד בודד, זוזו הצידה ופנו לו את הדרך. אבל אם זו פילה עם בנה הקטן...בחרו את העץ הכי גבוה הקרוב אליכם וטפסו עליו. ברצינות, אלה היו הנחיות הזהירות שהם קיבלו! אמיר סיפר שבמבט אחד קצר הוא הבין שאין סיכוי שהוא יצליח לטפס על עץ, אז מזל שהוא לא פגש פילים מאד מקרוב.
בשאר היום שלהם הם בעיקר סבלו מהחום והלחות. אמיר גם נעקץ מכל מיני חיות ג'ונגל, כולל יתושים, דבור כחול ענק ונמלים עוקצות. אבל אין ספק שהיה שווה. בשמורות האלה זכו לבקר רק כ-500 אנשים עד היום, ואמיר אחד מהם. חוויה של פעם בחיים.
ועכשיו תמונות.
הדרך בג'יפ חוצה נהרות:
אמיר ונילו במחנה:
הדרך לשמורות היתה מתישה (נסיעת לילה ברכבת לא מאד נוחה) עד לעיירה Invindo, ומשם שלוש שעות נסיעה בג'יפ למחנה, בדרך לא דרך, בג'ונגל של שיחים ונהרות, בחום של 35 מעלות ולחות של כמעט 100%. המחנה עצמו בנוי מבקתות קש שתחתיהן יש אוהלים מרווחים עם מיטות בתוכם.
בבקרים, אחרי ארוחת בוקר מקופסת שימורים (כל הארוחות כל השבוע היו מקופסאות שימורים), אמיר ונילו יצאו בליווי מדריכים לסיורים ביערות הגשם ולנקודות תצפית בהן יושבים עם טלסקופים ומחפשים חיות. הם זכו לראות פילי יער אפריקניים, שני שבטים של גורילות, ואנטילופות אפריקאיות (duiker).
אחרי שלוש אסור ללכת בשבילי השמורה, כי הפילים פעילים אחרי הצהריים והם מסוכנים. ההנחיות למקרה שתתקלו בפיל בעודכם הולכים בשמורה הן, שאם זה פיל אחד בודד, זוזו הצידה ופנו לו את הדרך. אבל אם זו פילה עם בנה הקטן...בחרו את העץ הכי גבוה הקרוב אליכם וטפסו עליו. ברצינות, אלה היו הנחיות הזהירות שהם קיבלו! אמיר סיפר שבמבט אחד קצר הוא הבין שאין סיכוי שהוא יצליח לטפס על עץ, אז מזל שהוא לא פגש פילים מאד מקרוב.
בשאר היום שלהם הם בעיקר סבלו מהחום והלחות. אמיר גם נעקץ מכל מיני חיות ג'ונגל, כולל יתושים, דבור כחול ענק ונמלים עוקצות. אבל אין ספק שהיה שווה. בשמורות האלה זכו לבקר רק כ-500 אנשים עד היום, ואמיר אחד מהם. חוויה של פעם בחיים.
ועכשיו תמונות.
הדרך בג'יפ חוצה נהרות:
אמיר ונילו במחנה:
אוהל בתוך בקתת עץ:
מפלים:
כאן אמיר מציג לראווה את החולצה שדיוויד והאנה הכינו עבורו לנסיעה, שאומרת (בצרפתית): ראיתי את הגורילות של גבון. והוא אכן ראה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה