מים ושמים

חזרתי היום מחמישה ימי ביקור בברקלי, שסובלת בימים אלה ממזג אויר חורפי ודכאוני במיוחד (גשם באמצע הקיץ, נו באמת). בזמן שאני הייתי שם אמיר היה פה בסיאטל וסבל ממזג אויר שרבי ובוער במיוחד של 42 מעלות ביום ו-35 בלילה. ולא, גם פה אין לנו מזגן בדירה.

לכבוד חזרתי לעיר השרב נשבר וקיבל את פני מזג האויר הקייצי המושלם שכבר התחלתי לקבל כמובן מאליו בחודשים האחרונים... ומה יותר טוב מלבלות יום שמש חם (35 מעלות בלי לחות בכלל) בשייט באגם ולצפות במופע אקרובטי? יגאל, המנטור של אמיר באמזון, גר בעיר כבר כמה שנים ומחזיק בסירת מנוע קטנה ומהירה. הוא הזמין אותנו לבוא לשייט באגם וושינגטון ולצפות במופע האווירי מהמים.

המופע הוא חלק מחגיגות ה-Seafair בעיר, והוא המופע הגדול מכולם. שישה מטוסים של ה-Blue Angels התאמנו ביומיים האחרונים בשמי סיאטל על הפעלולים לקראת סוף השבוע הזה, בו הם יופיעו היום ומחר מעל האגם.

הגענו לסירה:

שטים. שימו לב לכובע (מושאל, אבל מייצג).

עיקר הפעילות בימים של המופע היא מלחמות מים בין סירות. גם כי חם, גם כי צריך לחכות למופע, וגם כי זה כיף. תוך כדי שייט התחלנו לנפח בלונים ולמלא אותם במים. מימין: קריסטל אשתו של יגאל, צביקה, קייל ויגאל.

שיטת מילוי הבלונים השתפרה לאיטה:

סוף סוף זה עובד!

הנה הסטוק הקטן שאגרנו לפני שהצטרפנו למלחמות:

אמיר מעביר בלונים שלא התפוצצו וצפו במים. ככה השגנו את רוב הסטוק שלנו...זה יותר קל מלמלא אותם בעצמנו.

מ ל ח מ ה !

כשהפסדנו בקרב חזרנו להמתין למופע. נראה שכל הסירות בסיאטל והסביבה עשו כמונו:

בסירות אחרות אפילו רקדו (אנחנו בחרנו לאכול ולשתות במקום):

אני מתקררת במים יחד עם מצוף, סתם כי זה יותר קל מלשחות:

צביקה ויגאל המשיכו במלחמת מים גם כאן:

עדיין מחכים...

הנה הם באים!

עוברים ממש קרוב:

ומציירים בשמיים:

השישייה לסיום:

משאירים אחריהם עשן...

~ ~ ~

אגב, הביקור שלי בברקלי לא זכה לתיעוד בבלוג שלי, אבל תוכלו לקרוא עליו בבלוג של דיוויד: מכינים עוגה, אוכלים עוגות, אוכלים המבורגר. נראה לי שברור מה עשיתי שם רוב הזמן.

אל ההר

אחרי שבועות רבים בהם אנחנו צופים אל Mount Rainier מרחוק ומתרשמים מהגובה, יצאנו לסוף שבוע של טיולים וקמפינג על ההר. והוא אכן גבוה! 4392 מטר מעל פני הים, מכוסה בשלג ובקרחונים, ובכל מקום בו השלג כבר הפשיר, יש מרבדים של פרחי בר צבעוניים.

הפארק עצמו מציע מספר אזורי קמפינג והמון מסלולי טיולים. המסלול שבחרנו ליום הראשון אחרי מחקר מקיף באינטרנט, הוא Skyline Trail. מסלול מעגלי באורך 9 ק"מ שמטפס לגובה בשביל די תלול, ומספק נופים של ההר המושלג, הקרחונים שעליו, וההרים שסביבו, בדרך שחלקה בשלג, בחלקה חוצה נחלים (ללא גשר), וברובה פשוט טובעת בפרחים צבעוניים.

שלט בתחילת המסלול. נגמרו ה-י'-ים במקלדת?

מזג האויר היה מעונן משהו. לא ממש הצלחנו לראות את ההר... אבל יש פיסת שמיים כחולים שם למעלה!

תושב מקומי מראה את הדרך:

פרחים!

ההר ואני:

ההר ושמיים:

רכס הרים מושלגים באופק:

בשיא הגובה:

כמו שאמרתי, חלק נכבד מהמסלול היה מכוסה שלג. הנה אמיר, איפה שפעם היה שביל הליכה:

עוד פרחים:

כשסיימנו את המסלול נסענו כשעה ורבע לאזור הקמפינג שלנו. כיוון שהחושך יורד כאן ממש מאוחר, לא ממש הזדקקנו לתאורה בנוסף למדורה הרומנטית שלנו. אמיר הכין המבורגרים מצויינים על האש, שתינו יין, וחיכינו שיחשיך כדי שנוכל ללכת לישון. קמפינג באמריקה זה ממש קל - מזמינים מקום דרך האינטרנט, קונים עצים למדורה (נדלקים בשנייה), קונים פחמים שנדלקים בגפרור אחד, מחנים את הרכב ממש ליד האוהל, ומקבלים גם גרילר ושולחן פיקניק. באמת קל.

המקום שמור לנו!

אמיר והאש:

אחרי עשר שעות שינה (!!) התארגנו על ארוחת בוקר:

ככה ההר נראה בבוקר...או במילה אחת: מושלם!

המסלול של היום השני היה באזור אחר של הפארק, שנקרא Sunrise, והוא יפה לא פחות.

זו מרמיטה. ראינו כמה כאלה, ואפילו קרב של שתיים מהן.

שביל פוטוגני במסלול שלנו:

Shadow Lake:

ושוב...פרחים:

ה-Frozen Lake באמת קפוא:

ותמונות אחרונות של ההר במלוא הדרו:

ועוד אגם אחד לסיום:

מקיימת הבטחות

זוכרים את הרכבת לקידום המכירות של הסרט A Christmas Carol, שביקרנו בה בתחילת החודש? זוכרים שהצטלמנו שם והתמונות שלנו עובדו לדמויות מהסרט? אז סוף סוף הגיעו התמונות, וכיוון שהבטחתי, הנה הן. נראה אם תזהו מי זה מי...