חזרתי היום מחמישה ימי ביקור בברקלי, שסובלת בימים אלה ממזג אויר חורפי ודכאוני במיוחד (גשם באמצע הקיץ, נו באמת). בזמן שאני הייתי שם אמיר היה פה בסיאטל וסבל ממזג אויר שרבי ובוער במיוחד של 42 מעלות ביום ו-35 בלילה. ולא, גם פה אין לנו מזגן בדירה.
לכבוד חזרתי לעיר השרב נשבר וקיבל את פני מזג האויר הקייצי המושלם שכבר התחלתי לקבל כמובן מאליו בחודשים האחרונים... ומה יותר טוב מלבלות יום שמש חם (35 מעלות בלי לחות בכלל) בשייט באגם ולצפות במופע אקרובטי? יגאל, המנטור של אמיר באמזון, גר בעיר כבר כמה שנים ומחזיק בסירת מנוע קטנה ומהירה. הוא הזמין אותנו לבוא לשייט באגם וושינגטון ולצפות במופע האווירי מהמים.
המופע הוא חלק מחגיגות ה-Seafair בעיר, והוא המופע הגדול מכולם. שישה מטוסים של ה-Blue Angels התאמנו ביומיים האחרונים בשמי סיאטל על הפעלולים לקראת סוף השבוע הזה, בו הם יופיעו היום ומחר מעל האגם.
לכבוד חזרתי לעיר השרב נשבר וקיבל את פני מזג האויר הקייצי המושלם שכבר התחלתי לקבל כמובן מאליו בחודשים האחרונים... ומה יותר טוב מלבלות יום שמש חם (35 מעלות בלי לחות בכלל) בשייט באגם ולצפות במופע אקרובטי? יגאל, המנטור של אמיר באמזון, גר בעיר כבר כמה שנים ומחזיק בסירת מנוע קטנה ומהירה. הוא הזמין אותנו לבוא לשייט באגם וושינגטון ולצפות במופע האווירי מהמים.
המופע הוא חלק מחגיגות ה-Seafair בעיר, והוא המופע הגדול מכולם. שישה מטוסים של ה-Blue Angels התאמנו ביומיים האחרונים בשמי סיאטל על הפעלולים לקראת סוף השבוע הזה, בו הם יופיעו היום ומחר מעל האגם.
הגענו לסירה:
שטים. שימו לב לכובע (מושאל, אבל מייצג).
עיקר הפעילות בימים של המופע היא מלחמות מים בין סירות. גם כי חם, גם כי צריך לחכות למופע, וגם כי זה כיף. תוך כדי שייט התחלנו לנפח בלונים ולמלא אותם במים. מימין: קריסטל אשתו של יגאל, צביקה, קייל ויגאל.
שיטת מילוי הבלונים השתפרה לאיטה:
סוף סוף זה עובד!
הנה הסטוק הקטן שאגרנו לפני שהצטרפנו למלחמות:
אמיר מעביר בלונים שלא התפוצצו וצפו במים. ככה השגנו את רוב הסטוק שלנו...זה יותר קל מלמלא אותם בעצמנו.
מ ל ח מ ה !
כשהפסדנו בקרב חזרנו להמתין למופע. נראה שכל הסירות בסיאטל והסביבה עשו כמונו:
בסירות אחרות אפילו רקדו (אנחנו בחרנו לאכול ולשתות במקום):
אני מתקררת במים יחד עם מצוף, סתם כי זה יותר קל מלשחות:
צביקה ויגאל המשיכו במלחמת מים גם כאן:
עדיין מחכים...
הנה הם באים!
עוברים ממש קרוב:
ומציירים בשמיים:
השישייה לסיום:
משאירים אחריהם עשן...
~ ~ ~
אגב, הביקור שלי בברקלי לא זכה לתיעוד בבלוג שלי, אבל תוכלו לקרוא עליו בבלוג של דיוויד: מכינים עוגה, אוכלים עוגות, אוכלים המבורגר. נראה לי שברור מה עשיתי שם רוב הזמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה