אתמול היינו במשחק בייסבול. בייסבול זה לא ממש IN כאן כמו פוטבול אמריקאי, ולמרות זאת היו ביום שבת ב-13:05 בדיוק 37,081 אנשים באיצטדיון (כולל אותנו). הקבוצות ששיחקו הן ה-San Francisco Giants (הטובים) מול ה-San Diego Padres (הרעים). במשך כשעתיים וחצי, הקהל עודד והריע, אבל בעיקר - אכל ושתה (נקניקיות, צ'יפס ובירה הולכים מעולה ביחד).
בתור ספורט, זה ממש לא מה שציפיתי שיהיה... ציפיתי למשהו קצת יותר מתורבת מכדורגל ישראלי, וקיבלתי משחק אלגנטי, נקי, שבו בכל הפסקה יש קבוצה של אנשים עם מגרפות שמיישרים את החול במגרש, יש "קמע" שמעודד את הקהל, ויש אפילו הפסקת מתיחות כדי שהקהל ישאר מרוכז! עוד הפתעה היתה הכרוז, שהיתה אשה עם קול נעים. בשלב מסויים היא נתנה לאיזה ילד להיות "קריין אורח", ובין לבין היא גם הקריאה פרסומות. חוץ מקריינות נעימה היתה גם מוסיקה ברגעי השיא (למשל, כשהטובים עשו עוד נקודה).
אני מוכנה למשחק הבא :)
כבר אמרתי שניצחנו?
בתור ספורט, זה ממש לא מה שציפיתי שיהיה... ציפיתי למשהו קצת יותר מתורבת מכדורגל ישראלי, וקיבלתי משחק אלגנטי, נקי, שבו בכל הפסקה יש קבוצה של אנשים עם מגרפות שמיישרים את החול במגרש, יש "קמע" שמעודד את הקהל, ויש אפילו הפסקת מתיחות כדי שהקהל ישאר מרוכז! עוד הפתעה היתה הכרוז, שהיתה אשה עם קול נעים. בשלב מסויים היא נתנה לאיזה ילד להיות "קריין אורח", ובין לבין היא גם הקריאה פרסומות. חוץ מקריינות נעימה היתה גם מוסיקה ברגעי השיא (למשל, כשהטובים עשו עוד נקודה).
אני מוכנה למשחק הבא :)
כבר אמרתי שניצחנו?
תגובה 1:
נשמע (ונראה) מעולה!!!
ואני מכירה את השיר :)) LOL
הוסף רשומת תגובה