טעימות יין

סיור טעימות יין באזור Russian River הוא חובה לכל מבקר, וכיוון שאמא שלי הגיעה לביקור, זה היה תירוץ מצויין לסיבוב טעימות חוזר. אני כבר עשיתי את זה בעבר, אבל לאמיר זו היתה הפעם הראשונה ביקבים פה, וכראוי, הוא זכה להיות הנהג כדי להרוויח את הביקור הבא... הצטרפו אלינו אליס ואליוט עם הילדות, ודיוויד, שעשה מחקר רציני כדי להביא אותנו רק ליקבים בהם הטעימות הן לגמרי חינם. היה כיף, ואין ספק שעוד נחזור!

ב-Korbel, לפני סיור ביקב ולפני טעימות של 5 סוגי שמפניה:

אליוט וסופיה, מחכים שהסיור יתחיל:

במהלך הסיור, שהיה מעניין גם בפעם השניה:

מרתפי השמפניה:

טעימות שמפניה בחנות היקב:

מיה טועמת גם (מיץ ענבים):

האנה ליד בקבוק שמפניה ענק:

כרם:

הפסקת צהריים:

אחרי הארוחה אליס ואליוט חזרו הביתה, ואנחנו המשכנו לעוד מספר לא מבוטל של יקבים. בספירה מהירה שתיתי כ-6 וחצי כוסות יין, לא כולל הכוס ששתיתי בארוחת הערב :)

סוכריות

אמא שלי באה לביקור של שבועיים. אחרי שאתמול טיילנו ברגל בכל הרחובות החשובים של ברקלי וראינו את החוף של אלבני, החלטנו לקחת את היום הזה יותר באיזי, ונסענו לסיור במפעל הסוכריות Jelly Belly. מספר הפעמים שהמדריך אמר את צמד המילים Jelly Belly במהלך הסיור במפעל הוא בלתי ניתן לספירה, אך שטיפת המוח עובדת, המפעל די מרשים, והסוכריות מעולות. קיבלנו שקית סוכריות מתנה לכל אחת, ובילינו את הנסיעה חזרה בניחוש הטעם של כל סוכריה.

אמא בכניסה למפעל:

רכב חברה:

סוכריות למכירה בחנות:

מתכוננים לחג האהבה:

מסיבת תה לנשים בלבד

אשתו של נשיא אוניברסיטת ברקלי הזמינה אותנו לשתות איתה תה בביתה. ההזמנה כללה את כל הנשים שבעליהן הם סטודנטים לא אמריקאים שלומדים בברקלי. כיוון שנבחרנו בקפידה, התבקשנו לא להביא אורחים ו/או ילדים לארוע, ולהתלבש בהתאם. כמובן שלא יכולנו לסרב להזמנה שכזאת, אז התלבשנו והגענו.

הבית של נשיא האוניברסיטה ואשתו נמצא בתוך הקמפוס, הוא בית עתיק ויפהפה, עם חיפויי עץ על הקירות, שטיחים פרסיים, מדשאה ענקית ואפילו גינת ורדים. נכנסנו ותלינו את המעילים על קולבים בחדר הארונות שבכניסה, קיבלנו תג שם, והצגנו את עצמנו בפני בעלת הבית, שהיתה מאד חברותית ואוהדת ישראל, ואפילו ביקרה שם בעבר.

הנה כמה תמונות. המצלמה שלי בתיקון, אז התמונות בחסות דיוויד שצילם אותנו לפני הארוע, מורן (שהביאה מצלמה) וענת (שצילמה, כי אני התביישתי...).

נשים מכל העולם בחדר אחד:

המארחת, משמאל:

דו קיום אפשרי בברקלי:

אוכל:

במסיבת תה חייב להיות תה:

וזה הבית:

ענת לקחה את תפקידה ברצינות, ותיעדה גם את הביקור בשירותים:

המסיבה נגמרה, חוזרות הביתה:

האנה בת 3

הסטודנטים חזרו ללימודים לפני פחות משבוע, וכבר הם עסוקים מדי בשביל מסיבות. אתמול הייתי בלי אמיר במסיבת יום ההולדת של האנה. תחזית מזג האויר התבררה כנכונה, ובדיוק שעה לפני תחילת הארוע הגשם פסק והשמיים התחילו להתבהר. הקור, לעומת זאת, נשאר, ואת רוב הזמן במסיבה העברתי בנסיונות כושלים להזרים דם לאצבעות הידיים (על כפות הרגליים ויתרתי מראש).
היה אוכל טעים, המון ילדים מתרוצצים, וכמה שירי יומולדת (כולל אחד בעברית).

מקום הארוע - גן המשחקים השכונתי:ילדת יום ההולדת, עוגת שוקולד ונרות:אחותה הקטנה ליד שולחן המתנות:וכמה מבוגרים, שבעיקר אכלו, קפאו מקור והשתטו (כרגיל):

ההשבעה

אתמול הלכנו לצפות בטקס ההשבעה של אובמה בכיכר המרכזית באוניברסיטה, עם עוד אלפי סטודנטים ותושבים. היה צפוף וסוער. הקהל היה מאד מעורב בנעשה, מחא כפיים בכל פעם שאמרו את השם אובמה, וקרא קריאות בוז בכל פעם שאמרו בוש.

המון אנשים, ומסך מול השמש:

אמיר סירב למחוא כפיים (או לקרוא בוז), כי "אנחנו מול מסך, הם לא שומעים!"...

אליס ואליוט הגיעו עם הבנות וארוחת בוקר. סופיה:

האנה, שבסוף השבוע חוגגת שלוש:

אנחנו והקהל:

דיוויד, מדווח בשידור חי בבלוג שלו:

אנחנו בבית

לא, לא נעלמנו. חזרנו הביתה ביום רביעי, ואפשר לומר שהיה אפילו כיף לחזור :). החברים מהקיבוץ (סליחה, מהווילג') אספו אותנו מהשדה, הכינו לנו ארוחת ערב משותפת, והיתה אפילו עוגה עם כיתוב welcome back... וגם ה-Rock Band חיכה לנו, אז באמת כיף לחזור.

הנה כמה תמונות נבחרות מהטיול, בלי הרבה מילים.

חיות:

נופים:

בואנוס איירס:

אני והסטייק שגרם לי לבכות (מאושר!):

טנגו

אנחנו בבואנוס איירס, ואתמול היה בסימן טנגו. זה התחיל ממופע טנגו שראינו ברחוב, המשיך במופע טנגו בארוחת צהריים במסעדה (שלא היה שווה לתעד), והסתיים לקראת שתיים לפנות בוקר, כשחזרנו ממופע אקסקלוסיבי בבאר קטנטן ואינטימי.

מופע רחוב:

שני סרטונים קצרים:



בבאר Bar Sur:

קצת חשוך, אבל אפשר להבין את האווירה:

גם אנחנו ניסינו: