זיקוקים, פינגווינים ועיר וולשית אחת

בערב הסילבסטר הבעלים של המלון שלנו השאירה אותנו לבד במלון, עם ארוחת בוקר במקרר ומפתח לדלת הראשית. היא הזהירה אותנו שמסעדות יגבו מחירים יקרים במיוחד על ארוחות ערב ושהסופרמרקט נסגר בשש, וציידה אותנו בשמות של בארים בסביבה בהם נוכל לחגוג את השנה החדשה. כיוון שהושארנו לגמרי לבד במלון, שעת הצ'ק אאוט שלנו לא נאכפה, והחדר נשאר לרשותנו כמה שרק נרצה. הלכנו לסופר, בישלנו לעצמנו ארוחת ערב, שתינו בקבוק יין, ויצאנו לחפש באר לחגוג בו. השעה היתה 23:15 ואחרי חצי שעה של חיפושים כושלים (כל המקומות היו סגורים) חזרנו מובסים למלון. בחצות בדיוק, התחילו פיצוצים. כבר לא התחשק לנו לצאת, אבל מהחלון ראינו שכל העיר סביבנו מוארת - מכל חצר של בית נורו זיקוקים! ככה חוגגים? נו באמת... שמנו אטמי אזניים והלכנו לישון.

אתמול נסענו לשמורת הפינגווינים הגדולה ביותר בדרום אמריקה - Punta Tombo. חיים בה כחצי מליון פינגווינים מתוקים. הסתובבנו בינהם, צפינו בקינים שלהם ובצעדות שלהם לים וחזרה. היה מקסים.

שמורה ענקית (תלחצו על התמונות להגדלה):

פינגווין בחליפה:

משהו מעניין מימין?

גוזלים:

נכנסים ויוצאים:

אנחנו והם:

אחרי הסיור נסענו ל-Gaiman, עיר של וולשים. ב-1865 הגיעו הוולשים לאזור Chubut בפטגוניה והתיישבו בו. הם הקימו את העיר היפהפיה הזו וחיים בה עד היום עם שמירה על המסורת והשפה הוולשית. בבית תה מקומי שתינו תה עם חלב וטעמנו המון סוגים של עוגות, סקונס וריבות, וטיילנו בעיירה לצפות בבית הדואר הראשון, תחנת הרכבת, ובתים עתיקים.

הוולשים נמוכים:

תה והמון עוגות (זו מנה לאחד, מזל שחלקנו):

אחרי:

בית הדואר הישן, בנוי מפח כמו בית וולשי מסורתי:

בית הספר עם כיתוב וולשי שאומר "השכלה היא הלחם של הרוח" או משהו כזה:

סתם בית וולשי עתיק:

~ ~ ~

היום, אחרי 15 שעות נסיעה ארוכות בהן גילינו שלהבדיל מהכושר הגופני שלנו, דווקא כושר השינה שלנו מתפתח יפה כאן, הגענו לברילוצ'ה, בירת המטיילים בפטגוניה. שוב, יש פה המון ישראלים, וניתן לזהות אותם מאד בקלות - כל הבנים הישראלים מסתובבים עם שיער ארוך של אחרי צבא וקשת בשיער...