חוזרים אל ההר

החלון הגדול בסלון שלנו משקיף אל Mount Rainier היפהפה ובכל יום סיאטלי בהיר מספיק אפשר לשבת על הספה בסלון ולהנות מהנוף. לפני שנתיים נסענו אל ההר ובסוף השבוע האחרון הגיע הזמן לביקור חוזר. ארזנו ליומיים, נפגשנו עם משפחת בר בנקודת ציון משמעותית בדרך (איקאה, מי לא יודע איפה היא?) ויצאנו לדרך.

לצערנו כבר בעצירה הראשונה להתמתחות (בכל זאת, נסיעה של שעתיים וחצי) איבדנו את משפחת בר ובגלל שאין רשת סלולרית באזור נפגשנו שוב רק בערב במלון.

עצירה לחילוץ עצמות בדרך:

עשינו מסלול קצר ב-Paradise ונהננו משמיים כחולים ונוף עוצר נשימה. המסלולים היו עמוסים במטיילים - ככה זה כשהעונה הטובה לביקור נמשכת בדיוק חודשיים בשנה.

ביום השני למדנו לקח ונסענו בטור עם משפחת בר (וגם לקחנו את יעלי המתוקה איתנו כבת ערובה). נסענו ל-Sunrise, אזור מקסים אחר של הפארק, ושוב נהננו ממזג אויר מושלם. כמה מזל צריך כדי לקבל יומיים כאלה! (לראייה, למחרת ירד גשם כל היום).

עצירה לנשנושים:

עשינו מסלול הליכה שטיפס למצוק ואם שקלנו לעצור בדרך למעלה, אינספור היתושים שליוו אותנו עזרו לנו להחליט להמשיך ללכת... אמיר ואני (עדיין) עקוצים לחלוטין ומתגרדים. 

דני עם יעלי ואורי, בדרך למעלה.

משפחת בר בהרכב מלא (איזה כיף שאתם פה!)

ותמונה אחרונה להיום עם ההר:

בונוס נוסף לעונת הטיולים הקצרה בשמורה: הפריחה באוגוסט בשיאה. מרבדים של פרחי בר בכל מקום - פשוט מדהים.

על הסופ"ש מנקודת מבטה של מיכל תוכלו לקרוא כאן, כולל הסיפור הלא יאמן על השיכור ושוטה הכפר.