הולכים באויר

היום נסענו לטייל. התחלנו בסיור ב-Hoover Dam, והמשכנו ל-Grand Canyon Skywalk, שם הלכנו על מעין מרפסת ענק מזכוכית, בגובה של 1.3 קילומטר מעל לתחתית הקניון. מפחיד! אבל כולנו התגברנו על האינסטינקט שאומר שכדאי ללכת רק על הבטון שמסביב, והצלחנו להרגיש בנוח על לוחות הזכוכית השקופים. בילינו כשעה במרפסת בשמש נעימה ונופים יפהפיים של הקניון.

משפחת פלג משקיפה על ה-Hoover Dam:

ה-Skywalk:

שני אחים וקניון גדול אחד:

וכולם יחד:

הבעיה היחידה עם ה-Skywalk היא המחיר. האתר מפרסם מחיר של $29.90 לאדם, אך בפועל, אחרי נסיעה מפרכת של 3 שעות כשחלק מהדרך הוא שביל עפר, מגיעים למקום ומגלים שיש "מס מעבר" נוסף למחיר הנ"ל, של $43 לאדם! ולמה? כי ה-Skywalk ממוקם על אדמה פרטית. מרגיז, אבל שילמנו, והצלחנו לשכוח את העצבים ולהנות בכל זאת. אה, וגם אסור להכניס מצלמות למרפסת. שוב מרגיז. סתם שתדעו, לפעם הבאה שלכם בוגאס.

פעם ראשונה בלאס וגאס

זו הפעם הראשונה שלי בוגאס, וקבלת הפנים החמה שקיבלתי במלון מבטיחה שתהיה חופשה טובה:

הגענו אחרי נסיעה מתישה לעיר האורות וההימורים, התמקמנו במלון שפעם היה המלון הגדול ביותר בעולם (כך טוענים), הפלאזה. ולא, אין שום קשר למלון הפלאזה בניו יורק... וגם לא נראה שאי פעם היה. למרות זאת, אנחנו מרוצים מהחדר ומהמיקום בדאונטאון. אפילו שזה לא ממש קרוב לסטריפ.

הביקור הראשון שלי בקזינו (אמיר כבר היה בוגאס כמה פעמים) היה ב- Golden Nugget, בו עשינו כרטיסי חבר ובתמורה קיבלנו $5 כל אחד למשחקי מזל. כבר אז לא היה לנו מזל, כי ההורים של אמיר קיבלו כל אחד $10...
למדנו לשחק Craps, משחק שולחן מסובך, אבל זה קצת יקר לנו לשחק על כסף אמיתי, אז במקום זה בזבזנו את הכסף שקיבלנו במכונות המזל של 1 סנט ו-25 סנט, כדי שלא יגמר לנו הכסף מהר מדי. בכל זאת הוא נגמר מהר מדי.

וזה רחוב Fremont הצמוד למלון שלנו. הרחוב מקורה בתקרת מנורות, וכל שעה עגולה מוקרן קליפ על התקרה.

נוסעים ונוסעים...

ונוסעים ונוסעים ונוסעים... וזה לא נגמר. 120 קמ"ש כבר כמה שעות טובות, ועוד הדרך ארוכה לפנינו. ומה שהכי מדהים זה שאין כלום בחוץ. ממש כלום. מדבר. שעמום אמיתי. מתי מגיעים?

אמיר נוהג:

הנוף:

*נכתב בנסיעה מסדונה ללאס-וגאס. את הדרך חזרה לסן פרנסיסקו אנחנו טסים :)

ועוד הרים אדומים

היום טיילנו באזור העיר Sedona, שנמצאת במרכז שמורת הטבע Red Rocks. האזור כולו אדום: ההרים מסביב, האדמה, ואפילו הבתים והחנויות צבועים בגוונים אדומים שמשתלבים יפה בנוף. העיר סדונה מקסימה ומתויירת מאד, והשמורה מלאה מסלולי הליכה הסובבים הרים אדומים בצורות מעניינות. אחרי סיבוב קצר עם האוטו בחרנו מסלול וטיילנו קצת. אחר כך אכלנו צהרים במסעדה צמחונית מעולה, ונסענו ללאס-וגאס.

הנוף בשמורה:

טיול יום בגרנד קניון

חזרנו לגרנד קניון הבוקר כדי לרדת לתוך הקניון באחד ממסלולי ההליכה המומלצים. הקניון כל כך עמוק, שכדי לרדת את כולו צריך לעשות טיול של יומיים עם לינה בתחתית. אנחנו התכוונו לעשות טיול יום, ולפי המלצות הריינג'רים בפארק בחרנו ב-South Kaibab, מסלול תלול יחסית שבו הנופים אמורים להיות יפים במיוחד.

מזג האויר היה לטובתנו, ולמרות שהיה קר מאד (בלילה היו 12- מעלות!!), לא היה שלג על המסלול. ירדנו במסלול והגענו לתצפית אליה התכוונו להגיע, ודי התאכזבנו... רק אחרי שיורדים כ-500 מטר מבינים עד כמה הקניון עמוק. זה לא הזיז לו שירדנו 500 מטר. הוא נשאר הרבה מתחתינו, והנוף נראה לנו ממש כמו שהוא נראה מלמעלה. לפני שעלינו חזרה החלטנו שבפעם הבאה נרד את כל הדרך למטה, או שלא נרד בכלל.

הנה כמה תמונות. מחר מתוכנן טיול בקניון האדום של סדונה, ואז נופש ארוך בלאס-וגאס :)

אמיר בדרך למטה:

הנוף מהמסלול:

ושוב, אנחנו באחת מנקודות התצפית:

הקניון הגדול

עזבנו את ה-Bryce Canyon הבוקר ויצאנו לנסיעה של חמש שעות ל-Grand Canyon. הגענו לפי התכנית קצת לפני השקיעה, כשהאור רך, הצללים ארוכים, וההרים מקבלים גוון אפילו אדום מהרגיל. האמת, לא ציפיתי שיהיה כל כך יפה. כשהגענו לפארק התחילה סופת שלגים שהציגה את הקניון באור דרמטי. אחרי חצי שעה הסופה נרגעה (הקור נשאר!), השמים הפכו כחולים והשמש חזרה, וזכינו לראות את צבעי השקיעה גם במזג אויר נוח.

מחר נחזור כדי לעשות מסלול שיורד לתוך הקניון, בתקווה שמזג האויר יהיה לטובתנו, כי קצת נמאס לנו לצעוד בשלג...

סופת שלגים מעל לקניון:

שמיים כחולים בשקיעה:

תראו את מי פגשנו בדרך:

קצת פרופורציות:

ותמונת חובה אחת, שלנו עם הקניון:

ואגב, אמיר צדק. ברגע האחרון הוא החליט שיהיה קר מדי בשביל לעשות קמפינג בטיול הזה והזמין לנו מלונות. הוא כל כך צדק... גם עם 4 שכבות ושני מעילים אנחנו קופאים מקור במהלך היום, אז ממש קשה לנו לדמיין את עצמנו ישנים באוהל כשבחוץ מינוס 8 מעלות ושלג!

בוקר בברייס

כל הלילה ירד שלג, וקמנו לבוקר לבן, ולמרות הקור המקפיא יצאנו לסיבוב בין נקודות תצפית שונות ב-Bryce Canyon.

מפלסת שלג בפעולה:

הדרך המפולסת:

ונופים לסיום:

שלג אביבי

הטיול שלנו היום ב-Bryce Canyon התחיל ביום אביבי בהיר וכחול שמיים והפך לסופת שלגים כבדה ששלחה אותנו חזרה למלון מוקדם מהצפוי.

יצאנו מוקדם ועשינו שילוב של שלושה מסלולים, כך שירדנו לתוך הקניון, הלכנו בתוכו, טיפסנו וירדנו על מסלולים מושלגים ומסלולים מלאים קרח ובוץ, וסיימנו בעלייה רצינית שהביאה אותנו למרחק של 3 מייל מהאוטו, אותם עשינו בהליכה מסביב למצוק. בשלב הזה, בדיוק כשהחלטתי שהספיק לי מעליות וירידות ליום אחד, התחילה סופת שלגים. זו הפעם הראשונה שאני רואה שלג יורד (ראיתי כבר שלג מעורב בגשם, אבל זה לא נחשב), מה שעזר לי לשכוח מהעליות והירידות שנותרו עד הרכב...

הקניון מלמעלה, כשהשמיים כחולים והשמש זורחת:

בתוך הקניון:

שוב למעלה, בצד השני:

שלג מתחיל לרדת...ואני מרוצה!

אוקיי, הסופה הגיעה!

הרים אדומים

Zion National Park היה היעד שלנו היום. אחרי נסיעה קצרה לכמה תצפיות יפות על הנוף בחלק הצפוני של הפארק, נסענו למרכז הפארק כדי לגלות שהוא אפילו עוד יותר מרשים!

החלק הצפוני של הפארק: Kolob Canyons

אמיר עשה הכנה מוקדמת לטיול הזה והכין לנו חוברת עם מסלולים מומלצים לכל אחד מהפארקים. ל-Zion בחרנו במסלול אתגרי של טיפוס תלול, שאת חלקו האחרון מטפסים בעזרת שרשראות ברזל שמקובעות לסלעים. מזל, פשוט מזל שאני עושה הליכות שעתיים ביום. בזכותן הטיפוס היה ממש כיפי, למרות שלא מאד קל... התצפית בסוף הטיפוס היתה שווה הכל. רואים ממנה את כל הקניון, ההרים האדומים והעמק הירוק ביניהם.

זה המסלול העולה לראש ההר. צוק אדיר מימדים ותהום פעורה משני צידיו. עלינו, בטח שעלינו.

הנוף מלמעלה:

ולכיוון השני:

כמובן שלא הסתפקנו במסלול אחד... עשינו עוד שני מסלולים פשוטים וקצרים, שהיו פחות מרשימים, אבל עדיין שווים תמונה ;)

זה הסלע הבוכה:

ואחרונה חביבה, קשת: