זו הפעם הראשונה שלי בוגאס, וקבלת הפנים החמה שקיבלתי במלון מבטיחה שתהיה חופשה טובה:
הגענו אחרי נסיעה מתישה לעיר האורות וההימורים, התמקמנו במלון שפעם היה המלון הגדול ביותר בעולם (כך טוענים), הפלאזה. ולא, אין שום קשר למלון הפלאזה בניו יורק... וגם לא נראה שאי פעם היה. למרות זאת, אנחנו מרוצים מהחדר ומהמיקום בדאונטאון. אפילו שזה לא ממש קרוב לסטריפ.
הביקור הראשון שלי בקזינו (אמיר כבר היה בוגאס כמה פעמים) היה ב- Golden Nugget, בו עשינו כרטיסי חבר ובתמורה קיבלנו $5 כל אחד למשחקי מזל. כבר אז לא היה לנו מזל, כי ההורים של אמיר קיבלו כל אחד $10...
למדנו לשחק Craps, משחק שולחן מסובך, אבל זה קצת יקר לנו לשחק על כסף אמיתי, אז במקום זה בזבזנו את הכסף שקיבלנו במכונות המזל של 1 סנט ו-25 סנט, כדי שלא יגמר לנו הכסף מהר מדי. בכל זאת הוא נגמר מהר מדי.
וזה רחוב Fremont הצמוד למלון שלנו. הרחוב מקורה בתקרת מנורות, וכל שעה עגולה מוקרן קליפ על התקרה.
הגענו אחרי נסיעה מתישה לעיר האורות וההימורים, התמקמנו במלון שפעם היה המלון הגדול ביותר בעולם (כך טוענים), הפלאזה. ולא, אין שום קשר למלון הפלאזה בניו יורק... וגם לא נראה שאי פעם היה. למרות זאת, אנחנו מרוצים מהחדר ומהמיקום בדאונטאון. אפילו שזה לא ממש קרוב לסטריפ.
הביקור הראשון שלי בקזינו (אמיר כבר היה בוגאס כמה פעמים) היה ב- Golden Nugget, בו עשינו כרטיסי חבר ובתמורה קיבלנו $5 כל אחד למשחקי מזל. כבר אז לא היה לנו מזל, כי ההורים של אמיר קיבלו כל אחד $10...
למדנו לשחק Craps, משחק שולחן מסובך, אבל זה קצת יקר לנו לשחק על כסף אמיתי, אז במקום זה בזבזנו את הכסף שקיבלנו במכונות המזל של 1 סנט ו-25 סנט, כדי שלא יגמר לנו הכסף מהר מדי. בכל זאת הוא נגמר מהר מדי.
וזה רחוב Fremont הצמוד למלון שלנו. הרחוב מקורה בתקרת מנורות, וכל שעה עגולה מוקרן קליפ על התקרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה