כחלק מסדרת הרצאות בתכנית ה-MBA, היתה היום הרצאה של המרצה הנחשב ביותר בקרב עובדי אינטל בחיפה, הלא הוא מולי אדן. בתור עובדת אינטל לשעבר הייתי חייבת להפגין נוכחות (וגם להתקיל את מולי בשאלה הנדרשת - למה אינטל ארה"ב לא מגייסת עובדים לא-אמריקאים לשורותיה - שאלה שלא קיבלה תשובה מספקת). כצפוי, היה מרתק. עם המון חוש הומור שעובד גם באנגלית, וישירות ישראלית שאני לא בטוחה שכולם בכיתה הצליחו להתמודד איתה, מולי דיבר על מנהיגות והעביר שעה וחצי בלי לשעמם לרגע.
לפני ההרצאה אמיר ואני הצגנו את עצמנו בפני המרצה וסיפרנו לו על עברינו באינטל, וכך בכל פעם שהוא דיבר על נושאים/אנשים/מושגים מעולם היום-יום האינטלי, הוא כיוון את דבריו לעברינו, וכמובן, בתור עובדי אינטל, ציפה מאיתנו לדעת כל מיני דברים. כיוון שאמיר כבר לא ממש זוכר, יצא ש: 1. השתתפתי בהרצאה ו-2. הבנתי עד כמה מונחים אינטליים טבועים בי, גם שלוש שנים אחרי. בכל זאת, רק עובדי אינטל יודעים מה המונח האינטלי ל"סביבת עבודה נעימה", ומהם DTTC, BKM, AR וכד'...
מסקנה: עובדי אינטל, כמו עתודאים, זה לכל החיים.
לפני ההרצאה אמיר ואני הצגנו את עצמנו בפני המרצה וסיפרנו לו על עברינו באינטל, וכך בכל פעם שהוא דיבר על נושאים/אנשים/מושגים מעולם היום-יום האינטלי, הוא כיוון את דבריו לעברינו, וכמובן, בתור עובדי אינטל, ציפה מאיתנו לדעת כל מיני דברים. כיוון שאמיר כבר לא ממש זוכר, יצא ש: 1. השתתפתי בהרצאה ו-2. הבנתי עד כמה מונחים אינטליים טבועים בי, גם שלוש שנים אחרי. בכל זאת, רק עובדי אינטל יודעים מה המונח האינטלי ל"סביבת עבודה נעימה", ומהם DTTC, BKM, AR וכד'...
מסקנה: עובדי אינטל, כמו עתודאים, זה לכל החיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה