יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

מודים אנו

בסוף השבוע חגגנו את חג ההודיה. כמיטב המסורת שהחלה בשנה שעברה, קריסטין ארגנה ארוחת חג פרוגרסיבית, שהחלה במתאבנים אצל דיוויד והאנה ב-14:00, המשיכה לארוחת חג מלאה אצל קריסטין ווינס ב-15:00, ועברה לאמנדה וג'ק לקינוחים ומשחק פוטבול ב-17:00. מיד עם סיום המשחק, ושוב כשחזור ההצלחה של השנה שעברה, כולם הוזמנו ע"י אלעד ודפנה לשחק רוק-בנד.

בתכנית האומנותית שלפני האוכל הקריאו לנו וינס ודיוויד סדרת "מכתבים לאמא" שנכתבו כביכול ע"י שני אחים בריטים שהגיעו לאמריקה. תוכלו לקרוא אותם כאן. היה משעשע, ובמיוחד בגלל שוינס ודיוויד, שכתבו את המכתבים בנפרד, סיפרו בהם את אותן בדיחות.

עוד מסורת שהחלה בשנה שעברה - כל אחד כתב על פתק על מה הוא מודה, קיפל והכניס לכובע, ולפני האוכל כובע הפתקים עבר בין האנשים וכל אחד שלף פתק והקריא את תוכנו לכולם. רוב האנשים מודים על האוכל, על המשפחה והחברים, על סוף השבוע הארוך וכו', אבל פתק אחד יצר עניין רב מהצפוי. מישהי כתבה משהו בנוסח "אני מודה על בעלי ועל התינוק שבבטן". מיד כולם התחילו לברר של מי הפתק, וכך התבשרנו (בדרך ייחודית, תודו) שסילבי בהריון. מזל טוב :)

שולחן המתאבנים:

קלייר כבר הולכת! תראו כמה היא גדלה.

וינס חותך את ההודו הענק:

שולחנות ערוכים:

דיוויד ווינס מקריאים את המכתבים לאמא:

מרימים כוסית לפני האוכל:

קינוחים!

וקצת רוק בנד לסיום...

שירה בציבור:


האם יש שיפור מהשנה שעברה? המממ...
Print Friendly and PDF

אין תגובות: