חג ההודיה וההודו

ביום חמישי חגגנו את חג ההודיה, בארוחה בסגנון Progressive Dinner, כך שכל מנה מוגשת בבית אחר. מסתבר שהאמריקאים אוהבים לאכול את ארוחת החג בשעות הצהרים דווקא, ולכן ביום חמישי ב-13:30 כבר היינו אצל דיוויד והאנה, שותים יין ואוכלים מנות ראשונות. ב-15:00 עברנו לביתם של קריסטין ווינס, שם הוגשו המנות העיקריות, ובראשן תרנגול הודו ענק ושחום, ממולא במילוי המסורתי (שמוגש בנפרד). קינוחים, קפה ועוד קצת יין הוגשו אצל מורן ושגיא בסביבות 17:00. חוצמזה, זה גם היה Potluck (כל אחד מכין משהו), כך שיצא לי לראשונה להכין פאי דלעת. לא יאמן עד כמה זה פשוט. קונים בצק פריך מוכן לאפייה, מרודד בתוך תבנית חד פעמית. קונים מחית דלעת בקופסת שימורים, וחלב בקופסת שימורים (הוא יותר סמיך מחלב רגיל, ויותר בריא כנראה משמנת מתוקה), מערבבים עם עוד כמה תבלינים ואופים. אמריקה.

המנהג המקובל כאן לבילוי אחרי הארוחה הוא צפייה בטלויזיה במשחק פוטבול. אנחנו החלטנו על אלטרנטיבה, ודיוויד, שהתברך ביחסי אנוש מעולים, הצליח לשכנע את פטריק וקטי להשאיל לנו את הפלייסטיישן 3 שלהם, יחד עם כל הציוד של Rock Band... אז אחרי הקינוחים, כולם התאספו אצלנו, וניגנו 6 שעות ברצף... פטריק וקטי ראו עד כמה אנחנו נהנים, והסכימו להשאיר את הציוד ליומיים נוספים, ולכן רק עכשיו אני מספרת לכם על ארועי סוף השבוע. פשוט הייתי עסוקה מדי בנגינה על גיטרה ותופים... (תמונות וסרטונים בנושא יפורסמו בקרוב בפוסט נפרד)

מנות ראשונות:

קריסטין וקלייר:

וינס וההודו:

השולחנות ערוכים למנות העיקריות:

אוכל!

וינס מסביר על החג ומקורותיו, כל השאר ממלאים צלחות:

זה קצת יותר מוחשי בוידאו:


ממש לפני שאוכלים, כל אחד כתב על פתק משהו שהוא מודה עליו, ואז העברנו את הכלי עם הפתקים ביננו, כל אחד הוציא פתק וקרא בקול. רוב האנשים מודים על משפחתם וחבריהם. אמיר הודה על כך שיש לו Rock Band מחכה בבית.

פטריק קורא פתק:


שגיא ומורן קוראים:


שולחן קינוחים מפואר אצל מורן ושגיא:

~ ~ ~

יום שישי שאחרי Thanksgiving הוא יום שישי השחור. זהו יום הקניות הטוב ביותר בשנה, עפ"י האמריקאים, בו אפשר למצוא מציאות מאד בזול. כל החנויות נערכות ליום הזה מראש, מודיעות מה הן ימכרו במחירים מצחיקים, ובאיזו שעה יפתחו הדלתות, והקונים ממש מחכים ליד הדלת כל הלילה כדי להספיק לקנות בזול לפני שנגמר. השנה נהרגו שלושה אנשים בשישי השחור. אחד מהם היה עובד של Walmart שתפקידו לפתוח את דלתות החנות בפני הצובאים על הכניסה (נמחץ למוות), והשניים האחרים נהרגו בקרב יריות בתור לאחת החנויות... טירוף מוחלט. מאד רצינו להשתתף בטירוף הקניות, אבל כמה שלא חשבנו על זה, לא הצלחנו למצוא משהו שאנחנו רוצים לקנות (חוץ מ-Rock Band, אבל זה יקר מדי), אז סתם קפצנו ל-Walmart לראות את הבלגן חוגג.

~ ~ ~

ביום שישי היינו בארוחת חג נוספת, בעיר במרחק שעה נסיעה מהבית, אצל ההורים של ליה. כריס וליה גרים שתי קומות מעלינו, כריס לומד עם אמיר (הם אפילו באותה קבוצת לימוד), ויום לפני החג נולדה בתם הראשונה, אמרסון. אז זכינו לא רק להשתתף בארוחה משפחתית מורחבת, אלא גם להיות החברים הראשונים שרואים את התינוקת :)