TechAviv

TechAviv הוא ארגון ישראלי למפגשים בין יזמים ומנהלים ישראלים, בארה"ב ובתל אביב. כדי להצטרף לארגון צריך להיות יזם או מנכ"ל של חברה, פלוס המלצה של מישהו שכבר שייך לארגון. הארגון פעיל בארבעה מקומות - תל אביב, ניו יורק, בוסטון וסן פרנסיסקו, ומארגן מפגשים אחת לחודש, בהם מוצגים סטרטאפים חדשים ודנים בשאלות הקיומיות של הסטרטאפים האלה.

אתמול הצגנו את Puzux במפגש של TechAviv. אלעד וערן סיפרו על המוצר, על התכניות לעתיד, ועל השותפויות העסקיות שבדרך.

ההולנדים

ליאור ולירון - חברים שלנו שגרים בהולנד - הגיעו לביקור בקליפורניה. הם טיילו פה שבועיים וסיימו בשלושה ימים בסן פרנסיסקו. איזה כיף היה להפגש! בפעם הבאה בהולנד... (כבר שנים שאני אומרת את זה, אני יודעת. מתישהו זה יקרה)

אורי המתוק, בן חצי שנה:

וכולם:

קבוצת לימוד

הלימודים בשנה הראשונה ב-Haas נערכים ב"קבוצות לימוד". כל סטודנט ביום הראשון ללימודים מצוות לעוד ארבעה סטודנטים ויחד הם צריכים ללמוד ולהגיש עבודות. הצוותים קבועים מראש ולא ניתנים לשינוי, כך שצריך די הרבה מזל - ולאמיר היה.

הקבוצה של אמיר כוללת את:
- אמיר (ברור!)
- כריס, אמריקאי, נשוי לליה. כשהלימודים התחילו הוא גר שתי קומות מעלינו ומאז נולדה לו בת, הוא עבר דירה, מצא עבודה, קנה בית (עוד לא עבר אליו), ועכשיו ליה בהריון עם תאומים.
- מילי, אמריקאית ממוצא הודי, שמאז עובדת על סטרטאפ משלה.
- קוואנג (או: פיראדי), תאילנדית, כרגע מחפשת עבודה.
- מאט, אמריקאי, לפחות ראש מעל כולם. גם הוא מחפש עבודה.

עכשיו, שנתיים אחרי שהם הכירו, שנה אחרי שהפסיקו ללמוד יחד (בשנה השנייה אין חובת קבוצות לימוד), ושנייה וחצי לפני שהחוויה נגמרת וכל אחד פונה לדרכו הם ארגנו מפגש קבוצתי אחרון במסעדה תאילנדית בברקלי. קוואנג הזמינה אוכל לכולם, כריס וליה הביאו את אמי המתוקה שהיא ההוכחה הניצחת לזמן שעבר, ואני תיעדתי את הרגע.

מימין: מאט, אמיר, קוואנג, מילי, כריס ואמי.

עצמאות ישראלית

נכון, נכון, באיחור אופנתי של שבוע. מה לעשות? אני לא עומדת בקצב. בכל אופן, חגיגות יום העצמאות לא פסחו על הישראלים בניכר, וגם לנו היו כמה כאלה.

הארוע הראשון והחשוב ביותר, במסורת שהחלה לפני שנה - על האש ושירה בציבור אצל ערן ודנה. אין לי תמונות מהארוע, אז תוכלו לראות כמה בבלוג של מיכל.

יעל דקלבאום (שליש מ"הבנות נחמה") הגיעה להופעה בבית הכנסת הרפורמי בית-אל בברקלי. מוזר לראות הופעה בבית כנסת, רפורמי או לא, בעיקר כשהזמרת שרה מתחת לכיתוב ענק של "דעו לפני מי אתם עומדים"... בכל אופן, היה יפה.




יום אחר כך הלכנו למפגש עם הסופר אמיר גוטפרוינד, כותב "שואה שלנו" שהוא אחד הספרים האהובים עלי. הגענו לכיתה בבית ספר יהודי באוקלנד, מיכל, ענת, אמיר ואני. הגענו בדיוק בזמן ואחרי שאמיר חתם לי על הספר הוא פתח בהרצאה. הוא דיבר על ספרו "העולם, קצת אחר כך" שתורגם לא מזמן לאנגלית וטרם קראתי. היה מרתק.

יוסמיטי בספונטניות

כבר אמרתי שאנחנו במסע פרידה מקליפורניה? :)
את סוף השבוע האחרון בילינו בפארק היפה ביותר - יוסמיטי. זו פעם שלישית שאנחנו נוסעים אליו, וכל פעם נפעמים מהטבע עוצר הנשימה במקום הזה. דרמתי, עוצמתי, יפהפה, מדהים!

נסענו בספונטניות. בדרך כלל צריך להזמין מקום לקמפינג חצי שנה מראש, אבל בבדיקה מקרית באינטרנט מצאנו מקום ללילה אחד והזמנו אותו, והחלטנו להמר לגבי הלילה השני בתקווה שנצליח למצוא מקום. הצליח לנו.

יוסמיטי וואלי כפי שנראה מהכניסה לפארק:

אחרי התארגנות במחנה, הקמת האוהל ואחסון כל האוכל ב-bear locker יצאנו לסיבוב תצפיות עם האוטו. אגב, החליפו את כל ה-bear lockers מאז הפעם האחרונה שהיינו שם לכאלה עוד יותר מתוחכמים! הדובים כנראה למדו את השיטה...

קשת ב-Bridalveil Falls:

ה-Half Dome:

כמה חיות שראינו...ציפור, זאב (ממש בכניסה למחנה), וגם... דב!

היה קר מאד בלילה, אז נערכנו בהתאם: מזרון מתנפח עטוף בסדין לבן, עליו פרוסים שקי שינה, ועליהם שמיכת פוך מפנקת. קר לא היה שם!

בבוקר היום השני עלינו ל-Upper Yosemite Fall. זהו מסלול הליכה לא פשוט בכלל, ברובו עשוי מדרגות אבן חלקלקות, ובחלקו העליון די הרבה שלג. נכון, הוא לא המסלול הקשה ביותר שעשיתי, אבל הוא בהחלט הרגיש ככה! הרגליים שלי עדיין תפוסות.

המפל משליש הדרך:

בפסגה!

מהמפלונים האלה הכל מתחיל:

הנה המפל מלמעלה - וואו!

וזה כבר יום אחר כך - Lower Yosemite Fall:

בתמונה הזו אני לא סתם מתמתחת... אני מצביעה על העץ הספציפי שבצילו אכלנו ארוחת צהריים במסלול של אתמול :)

ושוב בוואלי, סיבוב פרידה לפני שנוסעים הביתה:

אם יש מקום אחד שבו חובה לבקר, זה המקום.

אז איפה היינו?...

אה כן, הסופ"ש שעבר. אחרי סן דייגו ולוס אנג'לס המשכנו לסנטה מוניקה האהובה עלינו לשיטוט קצר בעיר ובחוף בדרכנו לסנטה ברברה. סנטה מוניקה היא עיירת תיירות כמו שעיירת תיירות צריכה להיות: שלושה רחובות סגורים לתנועה עם המון חנויות, מסעדות ובתי קפה, ורצועת חוף מדהימה ביופיה, גם כשמזג האויר קצת מעונן...

במדרחוב נתקלנו בזמרת צעירה מוכשרת במיוחד. קוראים לה Chelsea Williams והיא עמדה ברחוב שעה ארוכה עם קהל לא קטן שהתקבץ סביבה, שרה וניגנה, כולל שירים לבקשת הקהל. החלטנו לתמוך בכשרון הצעיר וקנינו דיסק שלה שלדעתי הוא מוצלח מאד. תוכלו לשמוע כמה שירים מתוכו כאן.

אחרי סנטה ברברה (שלא כל כך אהבנו ולכן אין תמונות) מזג האויר החליט להיות לרעתנו. התכנית היתה לנסוע בכביש מס' 1 עד ביג סר, לעשות קמפינג לילה אחד ולהמשיך הביתה ביום שאחרי, אבל עם הגשם הכבד שהתחיל לרדת החלטנו לשנות תכניות ונסענו בכביש 1 ישר הביתה. היה קצת קשה להנות מהנוף כשמטחים של ברד יורדים על האוטו ומיני מפולות של אבנים נופלות לעיתים קרובות מדי מההר לצידנו. מזל שכבר עשינו את הדרך הזו בעבר, במזג אויר הרבה יותר טוב.

חורף:

לא ידענו שמפלי McWay יכולים להיות גם ממש מכוערים! מה זה כל החום הזה?!? איכס.

ואז לרגע מזג האויר משתפר, ואיתו גם הנוף. חזרנו הביתה מרוצים למרות הכל.

כל זה היה בסופ"ש שעבר. בסופ"ש הזה נסענו בספונטניות ליוסמיטי (פעם שלישית!) - המקום הכי יפה בקליפורניה. עוד בפוסט הבא.

רוקדים עם כוכבים

התכוונו לעשות את הטיול הזה לדרום קליפורניה בכל מקרה, אבל החלטנו לעשות אותו בסופ"ש הזה אחרי שנודע לנו די במקרה שגיא, בן הדוד של אמיר מבוסטון (עכשיו מניו יורק), מגיע לתחרות ריקודים ב-L.A בתשעה באפריל. גם לפגוש את גיא וליטל (אחותו שמתגוררת בלוס אנג'לס) וגם לראות את גיא רוקד - הסתדר לנו מצויין בתוכניות.

התחרות היתה הנשיונל צ'מפיונשיפ, תחרות חשובה במיוחד שהזוכים בה ייצגו את ארה"ב בתחרות העולמית. היא נערכה במלון JW Marriot המפואר, כראוי לארוע כמו זה. שלא תהיו במתח אספר שהם לא זכו, אבל עדיין היו ממש ממש טובים.

לשם אנחנו צריכים להגיע:

מכירת שמלות ונעלי ריקוד בכניסה:

גיא וויקטוריה, בת זוגו לריקודים, קושרים יחד את נעלי הריקוד שלה באולם החזרות:

מתאמנים בקצרה כחצי שעה לפני הדבר האמיתי:

התחרות!

היו כמה תחרויות במקביל. זוגות מבוגרים רקדו ריקודים סלוניים קלאסיים קצת לפני שגיא והמתחרים שלו עלו לרקוד.

הנה הם!

טוב, היו גם כמה זוגות אחרים...

כמה סרטונים -

כל הזוגות מתאמנים אימון קצרצר ואחרון בזירה עצמה:


גיא וויקטוריה מתחרים:


בסיום התחרות יצאנו לחגוג בארוחת ערב. ליטל, גיא ואמיר בתמונה שנלקחה במיוחד בשביל סבא וסבתא - תהנו!