אז איפה היינו?...

אה כן, הסופ"ש שעבר. אחרי סן דייגו ולוס אנג'לס המשכנו לסנטה מוניקה האהובה עלינו לשיטוט קצר בעיר ובחוף בדרכנו לסנטה ברברה. סנטה מוניקה היא עיירת תיירות כמו שעיירת תיירות צריכה להיות: שלושה רחובות סגורים לתנועה עם המון חנויות, מסעדות ובתי קפה, ורצועת חוף מדהימה ביופיה, גם כשמזג האויר קצת מעונן...

במדרחוב נתקלנו בזמרת צעירה מוכשרת במיוחד. קוראים לה Chelsea Williams והיא עמדה ברחוב שעה ארוכה עם קהל לא קטן שהתקבץ סביבה, שרה וניגנה, כולל שירים לבקשת הקהל. החלטנו לתמוך בכשרון הצעיר וקנינו דיסק שלה שלדעתי הוא מוצלח מאד. תוכלו לשמוע כמה שירים מתוכו כאן.

אחרי סנטה ברברה (שלא כל כך אהבנו ולכן אין תמונות) מזג האויר החליט להיות לרעתנו. התכנית היתה לנסוע בכביש מס' 1 עד ביג סר, לעשות קמפינג לילה אחד ולהמשיך הביתה ביום שאחרי, אבל עם הגשם הכבד שהתחיל לרדת החלטנו לשנות תכניות ונסענו בכביש 1 ישר הביתה. היה קצת קשה להנות מהנוף כשמטחים של ברד יורדים על האוטו ומיני מפולות של אבנים נופלות לעיתים קרובות מדי מההר לצידנו. מזל שכבר עשינו את הדרך הזו בעבר, במזג אויר הרבה יותר טוב.

חורף:

לא ידענו שמפלי McWay יכולים להיות גם ממש מכוערים! מה זה כל החום הזה?!? איכס.

ואז לרגע מזג האויר משתפר, ואיתו גם הנוף. חזרנו הביתה מרוצים למרות הכל.

כל זה היה בסופ"ש שעבר. בסופ"ש הזה נסענו בספונטניות ליוסמיטי (פעם שלישית!) - המקום הכי יפה בקליפורניה. עוד בפוסט הבא.