בשבת האחרונה, עם עוד 89 בנות, נסעתי לטיול טעימות בנאפה. הבנות כולן הן סטודנטיות ב-Haas או פרטנריות של סטודנטים, והטיול הוא חלק מהפעילויות שמציע הקלאב Women in Leadership, בו חברות אך ורק בנות. בתשע וחצי בבוקר, עם בייגל עם גבינת שמנת ביד אחת וכוס מימוזה בשניה, יצאנו בשני אוטובוסים לכיוון היעד הראשון, Clos Pegase, יקב גדול ומרשים.
לצערי, אז התברר שמתוכננת פעילות גיבוש חברתי בין הבנות (כדי שנכיר זו את זו טוב יותר, בלה בלה...). לשמחתי, דפנה הסכימה להצטרף לטיול, וכך לא הייתי צריכה להפעיל את קסמיי ולנסות להתגבש, ויכולתי להתרכז ביין. והיה הרבה יין... אז צפינו בפעילות הגיבוש מהצד, עם כוס שרדונה מעולה ביד. במיוחד כשכל כך חם (ארבעים מעלות!), מה רע בסתם לשבת בצל עם כוס יין צונן?
הפעילות החברתית נמשכה המון זמן, כך שדפנה ואני זכינו לדי הרבה זמן לנוח בצל ולשתות. אחר כך היתה ארוחת צהרים טעימה, עם סטייק, תפוחי אדמה, אורז וסלט, ואחריה, כמה מוזר, הגישו גם קפה. בשלב הזה הייתי מלאה, מבושמת ומוכנה ליקב הבא.
נכנסנו לאוטובוסים ונסענו חצי שעה ליקב הבא, שלצערי בגלל עודף אלכוהול בדם, אני לא זוכרת את שמו (אבל לזכותו יאמר שהיו בו יינות מאד טעימים!). ביקב הזה ישבנו כולנו באולם גדול, כל אחת קיבלה צלחת עם תבלינים (מלח, סוכר, פפריקה) ומיני מאכלים אחרים (אגוזי מלך, פטריות שמפיניון, פופקורן), ולמדנו להתאים יין לאוכל. איך? הנה דוגמה: לוקחים לגימה של יין ו"מעבדים" את הטעם. מיד אחר כך מלקקים פופקורן אחד, טובלים במלח, אוכלים, ושוב לוקחים לגימה של יין. אז מנתחים את השפעת המליחות בפה על טעם היין (היין משתבח! נסו בעצמכם). הניסוי היה חוויתי ומלמד ובעיקר, כלל הרבה יין...
הדרך ליקב הבא היתה ארוכה בהרבה, לחבל סונומה, ובסופה הגענו ליקב Imagery. גם פה היו יינות מצויינים, ופה התרכזנו בעיקר בטעימות עצמן ולא במשחקי חברה. אחרי כמה כוסות של יין אדום כבר לא יכולתי לראות יין. בדיוק אז בתזמון מושלם הגישו את ארוחת הערב: שלוש מנות בליווי יין לכל מנה, ואחריה עלינו על האוטובוסים ונסענו הביתה.
מסקנות:
- כל מה שאני צריכה בטיול טעימות יין זה שיתנו לי לטעום יין. אוכל זה נחמד. פעילות חברתית - לא ולא.
- אחרי יקב אחד מיציתי והייתי מוכנה לחזור הביתה. אחרי השני בטח ובטח.
- בנות + יין = רעש! לשבת באוטובוס היה ממש כמו לשבת בלול תרנגולות.
לצערי, אז התברר שמתוכננת פעילות גיבוש חברתי בין הבנות (כדי שנכיר זו את זו טוב יותר, בלה בלה...). לשמחתי, דפנה הסכימה להצטרף לטיול, וכך לא הייתי צריכה להפעיל את קסמיי ולנסות להתגבש, ויכולתי להתרכז ביין. והיה הרבה יין... אז צפינו בפעילות הגיבוש מהצד, עם כוס שרדונה מעולה ביד. במיוחד כשכל כך חם (ארבעים מעלות!), מה רע בסתם לשבת בצל עם כוס יין צונן?
הפעילות החברתית נמשכה המון זמן, כך שדפנה ואני זכינו לדי הרבה זמן לנוח בצל ולשתות. אחר כך היתה ארוחת צהרים טעימה, עם סטייק, תפוחי אדמה, אורז וסלט, ואחריה, כמה מוזר, הגישו גם קפה. בשלב הזה הייתי מלאה, מבושמת ומוכנה ליקב הבא.
נכנסנו לאוטובוסים ונסענו חצי שעה ליקב הבא, שלצערי בגלל עודף אלכוהול בדם, אני לא זוכרת את שמו (אבל לזכותו יאמר שהיו בו יינות מאד טעימים!). ביקב הזה ישבנו כולנו באולם גדול, כל אחת קיבלה צלחת עם תבלינים (מלח, סוכר, פפריקה) ומיני מאכלים אחרים (אגוזי מלך, פטריות שמפיניון, פופקורן), ולמדנו להתאים יין לאוכל. איך? הנה דוגמה: לוקחים לגימה של יין ו"מעבדים" את הטעם. מיד אחר כך מלקקים פופקורן אחד, טובלים במלח, אוכלים, ושוב לוקחים לגימה של יין. אז מנתחים את השפעת המליחות בפה על טעם היין (היין משתבח! נסו בעצמכם). הניסוי היה חוויתי ומלמד ובעיקר, כלל הרבה יין...
הדרך ליקב הבא היתה ארוכה בהרבה, לחבל סונומה, ובסופה הגענו ליקב Imagery. גם פה היו יינות מצויינים, ופה התרכזנו בעיקר בטעימות עצמן ולא במשחקי חברה. אחרי כמה כוסות של יין אדום כבר לא יכולתי לראות יין. בדיוק אז בתזמון מושלם הגישו את ארוחת הערב: שלוש מנות בליווי יין לכל מנה, ואחריה עלינו על האוטובוסים ונסענו הביתה.
מסקנות:
- כל מה שאני צריכה בטיול טעימות יין זה שיתנו לי לטעום יין. אוכל זה נחמד. פעילות חברתית - לא ולא.
- אחרי יקב אחד מיציתי והייתי מוכנה לחזור הביתה. אחרי השני בטח ובטח.
- בנות + יין = רעש! לשבת באוטובוס היה ממש כמו לשבת בלול תרנגולות.
בוקר טוב מתחיל במימוזה (שמפניה ומיץ תפוזים):
היקב הראשון:
הפעילות החברתית היתה לדוש ענבים בגיגית ולייצר מיץ:
ככה לומדים להתאים יין לאוכל:
ותודה לדפנה, על החברה, על התמונות, ועל ההשראה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה