ונקובר, היום שאחרי

את היום שאחרי הסושי, כשאנחנו לא יכולים לחשוב על אוכל, פתחנו בקפוצ'ינו וקרפ של נוטלה ושוקולד, כי בכל זאת, אנחנו בחופש. אחר כך התפנינו לטיול נוסף בעיר.

אוניית נופש שאולי פעם נזכה לשוט בכזאת לאלסקה, ליד מבנה מעניין שנקרא קנדה פלייס:

בעיר העתיקה Gastown, יש שעון שפועל על אדים:

ולגמרי במקרה, פסטיבל הג'אז העולמי התארח בעיר העתיקה בסוף השבוע, וזו הכיכר המרכזית מלאה בצופים:

יש גם אזור צ'יינה טאון די גדול בעיר, ובו, כמו בכל צ'יינה טאון שמכבד את עצמו, יש גנים סיניים. הנה צב מים בבריכה בגן כזה:

וכך הגן נראה... וזה במרכז העיר!

כבר אמרתי שרואים שונקובר היתה בשליטה בריטית בעבר?

עשינו הפוגה מהסיור בעיר בביקור בספריה הציבורית. כאן אמיר מתכנן את הטיולים הבאים ומסמן וי על הטיולים שכבר עשינו:

וכבר בדרך חזרה הביתה, סתם נוף מאיזה פארק:

הפקיד במעבר הגבול שאל אותנו "איפה הבית?" והתקשינו לענות... סיאטל? ברקלי? ישראל? מה יותר נכון? בסוף אמרנו סיאטל והסברנו למה, והוא השתכנע ונתן לנו לעבור. בשבוע הבא נעבור שוב ביקורת גבולות עם קנדה, ואנחנו מקווים שהתשובה הנכונה תתבהר לנו עד אז.