תקופת בחינות

בחינות סוף הסמסטר התחילו, והסטודנטים לומדים בטירוף. הערב היה המבחן במיקרו כלכלה (ובשמו המקוצר econ). מחר המבחן בהתנהגות ארגונית (שנקרא בקיצור OB) ומחרתיים המבחן הסופי בסטטיסטיקה (stats). חוצמזה יש גם פרוייקטים להגיש.

הציונים בתואר הזה לא חשובים בכלל, כיוון שיש החלטה של Haas שהציונים לא יפורסמו מחוץ לאוניברסיטה. זאת אומרת שאם חברה מנסה לגייס סטודנט ושואלת אותו כמה הוא קיבל בסטטיסטיקה, זו לא שאלה לגיטימית ואסור לו לענות עליה. למרות זאת, כולם חורשים למבחנים. זה בגלל שהם פשוט אנשים מאד תחרותיים, וכיוון שהציונים יחסיים, הם חייבים להצליח.

מה זאת אומרת "ציונים יחסיים"? קחו למשל את המבחן שהיה היום (econ): אם עונים נכון על כל השאלות במבחן מקבלים 180 נקודות. מתוך כל הסטודנטים בקוהורט (יש 4 קוהורטים, 60 סטודנטים בכל אחד) ה-10% שייקבלו את הציונים הגבוהים ביותר יקבלו A וה-10% הנמוכים ביותר יקבלו C. כל השאר יקבלו בין B מינוס ל-A מינוס. יכול להיות שאני לא ממש מדייקת, אבל זו באופן כללי השיטה. יש האומרים שכל עוד ממוצע הציונים של סטודנט הוא B, זה סימן שהוא יודע לאזן בין לימודים להנאות. ממוצע C? אתה חוגג קצת יותר מדי. ממוצע A? יפה, אבל כנראה שאתה צריך להוסיף כמה פאבים ללוח הזמנים העמוס שלך.

בכל אופן, עוד יומיים ושמינית מהתואר כבר מאחורינו. שמישהו יעצור את הזמן, זה עובר לי מהר מדי!

עכשיו שיש מבחנים ואמיר לומד, אני זוכה לראות אותו גם בשעות שיש בהן אור :). פה אנחנו אוכלים צהרים במרפסת שלנו:
אמיר בערב משחקי חברה עם אנשים מהקוהורט שלו. אחרי התואר הזה נראה לי שהוא צריך להקים להקת רוק:
חברות רבות (אמזון, גוגל, וכו') נוהגות לבוא להרצות או להפגש עם הסטודנטים. יש מפגשים כאלה פעמיים-שלוש בשבוע. בימים כאלה צריך לבוא ייצוגיים, לבושים בסגנון business casual - מכנסיים של חליפה, חולצה מכופתרת בתוך המכנסיים, אבל בלי עניבה וז'קט. אמיר מדגים:
אם תהיתם איך אני מעבירה את תקופת הבחינות...
כאן אני משחקת מחבואים עם מיה, בתם בת הארבע של אליוט ואליס:ארוחת צהרים שבועית עם חבורת הפרטנרים המובטלים (כאלה אנחנו). הפעם אוכלים סושי:
וגם - נפרדתי ממורן, שנסעה לארץ לשלושה שבועות, ותחזור עם מגב, כי אי אפשר לשטוף פה רצפה כמו שצריך... תחזרי מהר, הפרטנרים מתגעגעים.