המוזיאון שלא ביקרנו בו

דיוויד גילה שבכל יום רביעי השלישי בחודש, מוזיאון האקדמיה למדע פותח את שעריו בחינם. כיוון שזה המוזיאון הכי חם בעיר כרגע, שמחתי ללכת שוב, למרות שכבר הייתי. החלטנו לצאת מוקדם כדי להקדים את התור, אבל תנועה של יותר משעה עיכבה אותנו וכשהגענו התור כבר השתרך לאורך שבילי הגולדן-גייט פארק. החלטנו לבדוק עד כמה הוא ארוך, אבל אפילו לא הגענו לסוף כדי להחליט שלא שווה לחכות... יותר מקילומטר של המתנה, וכל הממתינים עוד ירמסו אחד את השני גם בתוך המוזיאון.
ניסינו להסיק מסקנות ליום רביעי החינמי בחודש הבא, אבל חוץ מהרעיון לעשות קמפינג בכניסה כל הלילה לא מצאנו מסקנות חכמות. יש לנו חודש לחשוב.

זה התור בחלק הרחוק ביותר שראינו. הוא עוד המשיך להתפתל...

כיוון שכבר היינו בבגולדן-גייט פארק ממש ליד הגן היפני, ובדיוק בזמן שבו הכניסה לגן היא בחינם (שני, רביעי ושישי בין 9 ל-10 בבוקר), נכנסנו ועשינו סיבוב. (הביקור הקודם שלי בגן היפני מתועד כאן)

משם המשכנו לחוף הצמוד לפארק. חוף ממש מרשים, ארוך ורחב, עם גלים גבוהים, שחפים, צדפים ואצות.

סבכת אצות:

צדפים שלא ראיתי קודם לכן (מונחים על המעיל שלי):

יש כמה שלטי אזהרה מאיימים ליד החוף הזה:

אז נסענו לעתיקות של בית מרחץ ציבורי, לא רחוק מהחוף. עוד מקום חינמי לבקר בו :)

אחרי ארוחת צהרים אמריקאית טיפוסית (צ'יזבורגר וצ'יפס), החלטנו לחצות לצד השני, דרך גשר הזהב. נסענו על הגשר, החנינו את האוטו, והחלפנו את ההליכה היומית שלנו לחוף של אלבני בהליכה נמרצת על הגשר וחזרה.

הגשר:

כשהולכים על הגשר ולא נוסעים עליו, מבחינים בדברים שלא הבחנו בהם קודם... תמיד יש תקווה! אם אתם שוקלים לקפוץ, עדיף שתתקשרו (שיחת חינם):

לסיום, נסענו לתצפית אל האוקיינוס ב-Muir Woods:

הישראלי המכוער משאיר את עקבותיו:

וגם לחוף הצמוד, כי כבר עברנו ממש ליד:

וטיפסנו לתצפית נוספת, כי למה לא?

חזרנו מותשים. יותר מדי מדע ליום אחד :)