הגביע הוא שלנו

בשבת היה "המשחק הגדול", או בשמו המקומי: The big game. זהו השם הרשמי של משחק הפוטבול בין האוניברסיטאות ברקלי וסטנפורד. זה המשחק החשוב ביותר בעונה, כולם מחכים לו, כולם מדברים עליו, ויש אפילו ערך כזה בוויקיפדיה.... לאמיר יש מנוי לכל משחקי העונה אבל לי אין, אז קנינו לי כרטיס במחיר מופקע של $66, שחלילה לא אפספס.

חגיגות המשחק הרשמיות החלו שבוע לפני המשחק. לא הלכנו אליהן, אבל בבוקר המשחק ניסינו לראות את כל מה שאפשר: היינו ב-Fun Zone, שהוא אזור משחקים והפעלות לכל המשפחה, שם הצטלמנו עם שחקן עבר מה-Bears (לחצתי לו את היד. בחיים לא לחצתי כזו יד ענקית!); הלכנו ל- Pre-game Rally, שם צפינו בהופעה של התזמורת והמעודדות, וצעדנו אחריהם במצעד עד האצטדיון; וגם היינו ב-tailgate, מסיבת אוכל ושתייה שלפני המשחק. המשחק התחיל ב-12:30, וה-tailgate בעשר, כך ששוב התחלנו לשתות אלכוהול מהבוקר... אנחנו לאט לאט מתרגלים לשתות יין ובירה בכל שעה ביום :). את ה-tailgate ארגנו הפעם בוגרי Haas, וחוץ מאוכל ואלכוהול היו המון אנשים, בינהם גם מבוגרים ומשפחות, כולם לבושים בצבעי cal כחולים וצהובים, כמובן.

המשחק היה מעולה. מרוב ארועים (ותור מטורף בכניסה לאצטדיון) פספסנו את תחילת המשחק, אבל זה לא הפריע לנו להנות. האצטדיון היה מלא מאד (70,086 אנשים), היה חם וצפוף, וההתרגשות גרמה להרבה אנשים לעמוד מרבית המשחק, אבל גם להיות פעילים מהרגיל בעידוד הקבוצה. זה היה ה-big game ה-111 וניצחנו 37-16. ה"גביע" (the Stanford axe) שוב שלנו, בפעם ה-46 מתוך 111 משחקי big game (סטנפורד החזיקו בגביע 55 פעמים, בשאר הפעמים היה שוויון).

* * *

שחקן עבר של ה-bears מצטלם עם אנשים ב-Fun Zone. שימו לב לחולצה של מעודדי Stanford:

גם אנחנו הצטלמנו איתו, כמובן. הצילום היה בחינם, וקיבלנו מספר סידורי של התמונה שלנו וכתובת של האתר באינטרנט בו נוכל למצוא אותה. והרי היא לפניכם (הם חייבים להחליף צלמת!!):

* * *

עם חברות ובירה ב-Tailgate:

מעריצה של ה-bears, צעירה וביישנית:

הלהקה ב-Tailgate:

כובעי bears למכירה:

מעריצי סטנפורד כבר שנים...

* * *

התזמורת והמעודדות ב- Pre-game rally:

יש פה הכל - התזמורת מופיעה (עם תנועות ידיים!), המעודדות רוקדות, הדגל מתנפנף והקהל מריע :)

רוצים את הגביע!

היה מתיש!

הייתי חייבת להצטלם עם נגן טובה... בחרתי להצטלם עם הבחור הזה, ומיד אחרי התמונה הוא עבר לדבר איתי בעברית... מסתבר שהוא ישראלי לשעבר :)

* * *

והמצעד מתחיל...

מנגנים, שרים וצועקים go bears!

וגם רוקדים...

* * *

האצטדיון מלא מהרגיל:

המעודדות באזור הסטודנטים:

היציע של סטנפורד, מרשים:

אבל אין כמו יציע הסטודנטים של Cal:

עושים גל:

מעלים אנשים מלמטה למעלה!

וכרגיל, ניירות באוויר:

הופעת המחצית:

אי אפשר בלי המנצח (יש ארבעה, אחד בכל צד של האיצטדיון, כולם על סולמות):

מנגנים בריטני ספירס:

* * *

המשחק עצמו מעניין לא פחות (ברצינות!):

אוסקי נותן כיף:

המעודדות הנודדות, מלוות בתזמורת ובאוסקי:

ניצחנו!! זה הגביע:

* * *

בסוף המשחק כולם ירדו למגרש (בדרך כלל כולם הולכים הביתה בסדר מופתי):

שחקן מתראיין לטלויזיה, אמיר מציץ מאחור:

התזמורת והמעודדות נשארו הרבה אחרי המשחק...

המעודדות, הכי קרוב שאפשר:

התזמורת, פעם אחרונה:

המעריצים השרופים:

* * *

התזמורת של סטנפורד לא הפסיקה לנגן, למרות הכשלון. אבל מיד עם סיום השיר האחרון שהם ניגנו, כל נגני התופים השמידו את העור של התופים שלהם... לא יודעת אם זו מסורת שכזו, אבל זה היה מוזר...