איך מתניידים פה? יש כמה אפשרויות:
1) תחבורה ציבורית
2) רכב פרטי
3) רכב שיתופי
אוטובוס? ברצינות?
מערכת האוטובוסים פה לא רעה בכלל. הסטודנטים נוסעים חינם (עם תעודת סטודנט), וקו 52L עובר בווילג' ונוסע לאוניברסיטה, ואפילו עוצר ממש בכניסה ל-Haas. הקו הזה שימושי גם עבורי, בכל פעם שאני נוסעת לאירוע באוניברסיטה שכולל אלכוהול חינם (זאת אומרת, לפחות פעם בשבועיים). יש אוטובוסים לסן פרנסיסקו, ויש אופציה נוחה קצת יותר: ה-BART, היא הרכבת המהירה המקשרת את הפרברים עם העיר הגדולה ועם שדות התעופה של סן פרנסיסקו ואוקלנד. יש גם אוטובוס מהווילג' לתחנת ה-BART הקרובה (היא El Cerrito Plaza).
איך קונים אוטו?
מתחילים לחפש:
האתר הפעיל ביותר באינטרנט לחיפוש רכב הוא craigslist.
יש גם מגרשי מכוניות, כמו Buggy Bank למשל, בהם אנשים פרטיים מוכרים את רכבם באמצעות הסוכנים במגרש, ויש, כמובן, סוכנויות מכירה רגילות, של טויוטה, הונדה, וכו'.
מחירון המכוניות המקובל הוא Kelley Blue Book.
כשמוצאים משהו שנראה רלוונטי, השלב הבא הוא לבקש מבעל הרכב את ה-VIN של הרכב (אם הוא לא מפורסם במודעה). ה-VIN הוא מחרוזת ארוכה של ספרות ואותיות שמופיעה על כל רכב בתחתית השמשה הקדמית. מכניסים את ה-VIN לאתר carfax (האתר דורש תשלום חודשי לא גבוה), ואז אפשר לראות את כל ההיסטוריה של הרכב: כמה בעלים היו לו, האם הוא עבר את כל הטיפולים הדרושים, האם הוא עבר תאונות, וכו'. השלב הבא הוא לקבוע פגישה עם בעל הרכב (מקובל לבקש שהוא יפגוש אתכם ליד תחנת ה-BART הקרובה למקום מגוריו), לנסיעת מבחן, ואולי גם לבדיקה במוסך.
כשסוף סוף מצאתם את הרכב שתרצו לקנות, תצטרכו להעביר בעלות. מסמך הבעלות על הרכב נקרא Title, והוא מוחזק ע"י בעל הרכב. עקרונית, בעל הרכב ממלא חלק מהמסמך הזה, שניכם חותמים, ושולחים את הטופס בדואר ל-DMV (משרד הרישוי). אנחנו העדפנו ללכת עם הבעלים של הרכב למשרד ה-DMV ולהעביר בעלות במקום. לשיקולכם. שימו לב שתצטרכו לשלם מס על הרכישה, והוא נקבע באחוזים מהעסקה, אז תתחשבו בזה בשיקולי העלויות.
שימו לב, שכדי לנהוג בארה"ב, וכדי לקנות רכב, צריך רשיון נהיגה מקומי. כדי לעשות רשיון כזה צריך לעבור מבחן נהיגה תאורטי ומבחן נהיגה מעשי. את התיאוריה, עד כמה שזה מפתיע, אפשר לעשות בעברית... צריך להגיע ל-DMV, למלא טופס, ולהבחן. אם עברתם, תוכלו לקבוע תור למבחן המעשי. אם לא, נסו שוב. את המבחן המעשי עושים על הרכב שלכם, והוא דורש רבע שעה של נהיגה עם בוחן, והרבה סבלנות לתורים בשאר היום.
ומה זה רכב שיתופי?
יש שתי חברות באזור שלנו: zipcar ו- city car share, בהן אפשר לשכור רכב לפי שעה, מתי שרוצים, בלי להזמין מראש, ובתשלום לפי צריכת דלק (או שעות שימוש) בלבד. כדי להשתמש בשירות צריך לעשות כרטיס מנוי שעולה סכום סימלי חודשי קבוע, וחייבים רשיון נהיגה של קליפורניה. אז מקבלים כרטיס חכם שבעזרתו ניתן לפתוח את מכוניות החברה ולהניע אותן, וגישה לאתר אינטרנט בו אפשר לראות אילו רכבים פנויים לשימוש ומתי.
המכוניות חדשות, נקיות, ובדגמים וגדלים שונים, כך שיש מבחר די גדול. אחת החברות אפילו מחזיקה רכב אחד באופן קבוע בווילג'.
1) תחבורה ציבורית
2) רכב פרטי
3) רכב שיתופי
אוטובוס? ברצינות?
מערכת האוטובוסים פה לא רעה בכלל. הסטודנטים נוסעים חינם (עם תעודת סטודנט), וקו 52L עובר בווילג' ונוסע לאוניברסיטה, ואפילו עוצר ממש בכניסה ל-Haas. הקו הזה שימושי גם עבורי, בכל פעם שאני נוסעת לאירוע באוניברסיטה שכולל אלכוהול חינם (זאת אומרת, לפחות פעם בשבועיים). יש אוטובוסים לסן פרנסיסקו, ויש אופציה נוחה קצת יותר: ה-BART, היא הרכבת המהירה המקשרת את הפרברים עם העיר הגדולה ועם שדות התעופה של סן פרנסיסקו ואוקלנד. יש גם אוטובוס מהווילג' לתחנת ה-BART הקרובה (היא El Cerrito Plaza).
איך קונים אוטו?
מתחילים לחפש:
האתר הפעיל ביותר באינטרנט לחיפוש רכב הוא craigslist.
יש גם מגרשי מכוניות, כמו Buggy Bank למשל, בהם אנשים פרטיים מוכרים את רכבם באמצעות הסוכנים במגרש, ויש, כמובן, סוכנויות מכירה רגילות, של טויוטה, הונדה, וכו'.
מחירון המכוניות המקובל הוא Kelley Blue Book.
כשמוצאים משהו שנראה רלוונטי, השלב הבא הוא לבקש מבעל הרכב את ה-VIN של הרכב (אם הוא לא מפורסם במודעה). ה-VIN הוא מחרוזת ארוכה של ספרות ואותיות שמופיעה על כל רכב בתחתית השמשה הקדמית. מכניסים את ה-VIN לאתר carfax (האתר דורש תשלום חודשי לא גבוה), ואז אפשר לראות את כל ההיסטוריה של הרכב: כמה בעלים היו לו, האם הוא עבר את כל הטיפולים הדרושים, האם הוא עבר תאונות, וכו'. השלב הבא הוא לקבוע פגישה עם בעל הרכב (מקובל לבקש שהוא יפגוש אתכם ליד תחנת ה-BART הקרובה למקום מגוריו), לנסיעת מבחן, ואולי גם לבדיקה במוסך.
כשסוף סוף מצאתם את הרכב שתרצו לקנות, תצטרכו להעביר בעלות. מסמך הבעלות על הרכב נקרא Title, והוא מוחזק ע"י בעל הרכב. עקרונית, בעל הרכב ממלא חלק מהמסמך הזה, שניכם חותמים, ושולחים את הטופס בדואר ל-DMV (משרד הרישוי). אנחנו העדפנו ללכת עם הבעלים של הרכב למשרד ה-DMV ולהעביר בעלות במקום. לשיקולכם. שימו לב שתצטרכו לשלם מס על הרכישה, והוא נקבע באחוזים מהעסקה, אז תתחשבו בזה בשיקולי העלויות.
שימו לב, שכדי לנהוג בארה"ב, וכדי לקנות רכב, צריך רשיון נהיגה מקומי. כדי לעשות רשיון כזה צריך לעבור מבחן נהיגה תאורטי ומבחן נהיגה מעשי. את התיאוריה, עד כמה שזה מפתיע, אפשר לעשות בעברית... צריך להגיע ל-DMV, למלא טופס, ולהבחן. אם עברתם, תוכלו לקבוע תור למבחן המעשי. אם לא, נסו שוב. את המבחן המעשי עושים על הרכב שלכם, והוא דורש רבע שעה של נהיגה עם בוחן, והרבה סבלנות לתורים בשאר היום.
ומה זה רכב שיתופי?
יש שתי חברות באזור שלנו: zipcar ו- city car share, בהן אפשר לשכור רכב לפי שעה, מתי שרוצים, בלי להזמין מראש, ובתשלום לפי צריכת דלק (או שעות שימוש) בלבד. כדי להשתמש בשירות צריך לעשות כרטיס מנוי שעולה סכום סימלי חודשי קבוע, וחייבים רשיון נהיגה של קליפורניה. אז מקבלים כרטיס חכם שבעזרתו ניתן לפתוח את מכוניות החברה ולהניע אותן, וגישה לאתר אינטרנט בו אפשר לראות אילו רכבים פנויים לשימוש ומתי.
המכוניות חדשות, נקיות, ובדגמים וגדלים שונים, כך שיש מבחר די גדול. אחת החברות אפילו מחזיקה רכב אחד באופן קבוע בווילג'.
2 תגובות:
There is nothing more that anyone needs to know about America
:)
הרכב השיתופי כבר הגיע לישראל...
קוראים לזה Car2Go והם שיריינו
מקומות חנייה קבועים ככה שזה נוח לאנשים שאין להם אוטו...
בטח העתיקו את הרעיון משם ;-)
הוסף רשומת תגובה